קובי פרידחי (פסיכולוג בהתמחות תעסוקתית, דוקטורנט באוניברסיטת אריאל)שמואל א' פרק כ"ה. לאחר המקרה בו דוד פוגש את שאול במערה ובמקום להורגו – קורע את כנף מעילו, אנחנו קוראים על מות שמואל והמשך המנוסה של דוד. בטור הקודם שיבחנו את האיפוק ואת ההסתכלות ארוכת הטווח, אך בפרק הזה אנו רואים צד אחר של אישיותו. נבל הכרמלי מסרב לספק לדוד ולאנשיו לחם ומים, והוא מחליט להרוג אותו ואת כל בני ביתו. ניכר כי הוא נוהג בצורה ההפוכה, ואף שואב השראה ממעשיו הרעים של שאול.
הפרשנים מנסים להסביר מדוע תגובתו כה קיצונית. אביא כאן שלושה כיוונים. אחד – תוך השוואה לנעשה בין צאן יעקב לצאן לבן, נבל גמל לו רעה תחת טובה. שני – עם מות שמואל, נסתלקה גם איזו השגחה רוחנית מדוד והתגלה גם צד אפל שלו. פירוש שלישי – לאחר הנעשה עם שאול, דוד כבר רואה את עצמו כמלך ויודע שהעם מכיר בכך שנמשח. מתוך כך "מלך שמחל על כבודו, אין כבודו מחול." לכן, תגובתו היא דווקא מתוך אותה הסתכלות ארוכת טווח. אי אפשר לוותר לאדם שמקלל ומתייחס ככה למלך.
גם אביגיל, אשת נבל, הרגישה כי דוד עובר פה מהפך ועשתה מעשה כדי לעצור אותו. ברור לה שנבל צריך למות, ונראה שהיא לגמרי לא מצטערת על כך. יחד עם זאת, היא מסתכלת על ההשלכות בכך שדוד הוא זה שישפוך את הדם. היא ניגשת, ובחוכמתה ובחדות לשונה, גורמת לו לעצור את מעשיו.
בפרק הקודם ראינו איך דוד בחר לעשות את מה שהוא רואה לנכון תוך התעלמות מהעצה ומהבקשה של אנשיו. כאן הוא הלך לבצע פעולה, אבל בחר לבסוף לנהוג אחרת תוך הקשבה לאדם אחר – במקרה הזה אביגיל.
מלך או כל מנהיג גדול נמצא בסביבה מרובה יועצים ודעות. הוא צריך לנווט את עצמו בפנים, ובסוף להיות זה שמקבל את ההחלטה ונושא באחריות. אני חושב שבהשוואה בין המקרים השונים, אפשר ללמוד כלל אצבע בבחירה האם להקשיב ליועץ או שלא.
אביגיל ייצגה כאן ערך גבוה יותר, אתגרה אותו וגרמה לחשיבה רחבה יותר. עבדי דוד במערה, לעומת זאת, לקחו את החשיבה האסטרטגית והמורכבת של דוד וניסו לצמצם אותה תוך שהם מעדיפים אינטרס רגעי, גם אם הגיוני.
על מנהיג לדאוג שבין יועציו יהיו כאלו שיגרמו לו לחשוב עוד צעד קדימה, יאתגרו בחשיבה מורכבת יותר, נקייה מאינטרסים. למצוא יועצים כאלו זה לא פשוט, במיוחד כאשר המנהיג עצמו הוא גדול וחכם. על כן, דוד מכניס את אביגיל לכוורת הקרובה אליו ונושא אותה לאישה.
