כל המאמרים במדור ויקרא

הימים שבין חג הפורים לחג הפסח הם ימים נשגבים, שאותם הגדירו חז"ל ימים שבין "גאולה לגאולה". בימים נשגבים אלה, חיילי צבא ההגנה לישראל עומדים על

פרשתנו, העוסקת במגוון קורבנות, מקדישה מקום נרחב לקורבן החטאת. היא דנה בארבעה סוגים של מביאי קורבן זה: הכוהן הגדול (ויקרא ד, ג-יב), עם ישראל כמכלול

ספר ויקרא נפתח במילים קצרות אך טעונות משמעות :"ויקרא אל משה". הקריאה הזו איננה רק פתיחה טכנית לספר חדש בתורה. היא רגע של מעבר: לאחר

האביב הגיע. הטבע אינו מתרשם מאירועים קצרי מועד. יש מלחמה בעולם, והיא משפיעה על העולם האנושי בהשלכות רבות היקף – אבל הטבע אינו מגיב לה

יובל שגב ספר שמות היה מלא בסיפורים שקל להתחבר אליהם ולדבר עליהם בשולחן שבת: יציאת מצרים, קריעת ים סוף, מתן תורה, הקמת המשכן. אבל בויקרא

תחזית מזג האוויר מופיעה בדרך כלל בסוף מהדורות החדשות, כביכול לאחר כל הדברים החשובים באמת- הפוליטיקה, הביטחון, הכלכלה, התרבות והספורט. רק בסוף בסוף מזכירים גם

הכתוב אומר (ויקרא א', ג') "אם עולה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצונו לפני ה'". רש"י מבאר "יקריב

"שנו רבותינו: שגגת תלמוד עולה זדון, לפיכך כתיב 'נפש כי תחטא', לפי שהיא מלמעלה… לעתיד לבוא מביא הקדוש ברוך הוא את הנפש, ואומר לה: למה

פרשת השבוע, בהר, נפתחת בנושא חובת השמיטה והיובל, שתיים מהמצוות החברתיות המרכזיות בתורה. המרכזיות של מצוות השמיטה באה לידי ביטוי בפתיחת הפרשה: "וידבר ה' אל