כל המאמרים במדור ויקרא

סוגיה מרתקת היא צרעת הבתים. פרשתנו מלמדת כי צרעת עלולה להיראות גם בקיר של בית. בהופיע כתם אדום או ירוק כהה, הנראה שקוע ביחס לסביבותיו,

"מה אני, מצורע?" השאלה הזאת נזרקת לחלל האוויר תמיד כשמדובר בבידול, בחרם, בדחיקת היחיד אל מחוץ למעגל החברתי. לא מספיק ש"המצורעים" סבלו ממחלה איומה, כיום

תפקיד מרכזי ומשמעותי שמור בעת הזו לפה וללשון. כל המצוות והעברות בתקופה הטעונה הזו קשורים באופן ישיר לאברים הללו, שחיים ומוות נתונים בידיהם. הטור הזה

הסכמה הבסיסית שעל פיה נוצרים ימי זכרון וחגים בכל העמים והתרבויות הינה: אירוע הסטורי- זמן- ריטואל. על פני ציר הזמן שנראה כעובר מן העבר אל

עבירות רבות ושונות עלולות, לדברי חז"ל, להביא על האדם נגעי צרעת (במד"ר טז), והמפורסמת שבכולן היא לשון הרע. בגמרא נאמר: "כל המספר לשון הרע –

"כָּל יְמֵי אֲשֶׁר הַנֶּגַע בּוֹ יִטְמָא… בָּדָד יֵשֵׁב מִחוּץ לַמַּחֲנֶה מוֹשָׁבוֹ" (ויקרא, י"ג, מ"ו). "שורות של עיניים עצובות צפו בה… כל הפנים בקהל היו מוכרים

לפעמים הגדרות הן לא בדיוק מה שאנחנו חושבים שהן. לפעמים זה מרגיש שאנחנו חיים בתוך כמה יקומים, כמה מטריקסים מקבילים ורק יחידי סגולה מסוגלים באמת

מה מקומו של המעשה הרע? האם הוא עדות לקטנות האדם או לגדלותו? בנוהג שבעולם אנו מתבוננים על החטאים כאוסף של מעשים רעים. אבל, האמת היא

הפרשה דנה בנגעי העור השונים הגורמים לטומאת הנפגע. בחלק מנגעי העור משמש השיער כסימן להיווצרות הצרעת או כריפוי ממנה: "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ