שלוש רמות של חשיבה מוּסרית

פרשת השבוע עוסקת בחטא, בכפרה ובמוּסר (הדרכה התנהגותית לניהול אורח חיים ראוי).

שלוש רמות של חשיבה מוסרית, זיהה הפסיכולוג לורנס קולברג (1927-1987), שלטעמי מצויות בפסוקים.

א. הרמה הפְּרֶה-קונבנציונלית: ברמת חשיבה זו, המאפיינת, לדעת קולברג, ילדים בגיל הגן עד כיתה ג' לערך, מקור הסמכות הוא חיצוני, והילד יבחין בין התנהגות טובה ורעה, על פי תוצאותיה: קבלת פרס או עונש. רמה מוסרית זו מביאה לציות לחוק בשל פחד מעונש, ובשלב מעט מתקדם יותר, תוערכנה הפעולות השונות כטובות או רעות וראויות לפרס/עונש גם לפי כוונת מבצען (כוונה טובה = פעולה טובה וראויה, ולהיפך).

ב. הרמה הקונבנציונלית: ברמת חשיבה זו, הציות לחוקים חברתיים מתקיים, לא בשל אינטרס אישי, אלא מתוך האמונה בחשיבות השמירה על הסדר החברתי. לטענת קולברג, רוב המתבגרים והמבוגרים מצויים ברמת חשיבה זו ועסוקים במיצוב חברתי, בבניית דימוי חברתי מהוּגן ובייסודה של חברה יציבה ובטוחה.

ג. הרמה הפוסט-קונבנציונלית: המצויים ברמה זו, מצייתים לחוקים מתוך גישה גמישה ומגדירים מוסריות כעמידה על עקרונות יסוד והתנהלות לאור ערכים מופשטים ואוניברסליים. לצו המצפון – הסמכות הפנימית, יש מקום מרכזי ברמת חשיבה זו ובכוחו להביא לאי ציות אישי לחוקי החברה, בעקבות תחושה של סתירה ערכית או עקב בחירה של האינדיבידואל להציב לעצמו סדר עדיפויות והיררכיה ערכית שונה משל סביבתו. קולברג סבר שרק מיעוטנו מתנהל על פי רמת חשיבה זו.

המודל של קולברג זכה להכרה ולתהודה, אך לא היה חף מביקורת. הבולטת שבהן הייתה זו של הפסיכולוגית קרול גיליגן, חוקרת פמיניסטית, שטענה כי קיימת בו הטיה מגדרית לרעת נשים, שכן, לשיטתה, נשים כוללות דאגה לזולת בשיקוליהן המוסריים, נטייה הממקמת אותן, על פי המודל, ברמה מוסרית נמוכה, בממוצע, מזו של הגברים.

עיון בפסוקי הפרשה, מגלה שָׂפָה מרובדת ונחושה, המופנית לכלל העדה ומנוסחת ברמות השונות של החשיבה המוסרית. כך נמצא בכתוב קריאה לתפקוד מוסרי כמו שמירת קדושת המשפחה, המעוגן בפחד מעונש כָּרֵת ומגלוּת, הדרכה לחיזוק אוכלוסיות מוחלשות – פעולה המסייעת לשמירת הַסֵּדֶר החברתי, וגם הפצרה לשמירת שלמוּת הגוף והנפש – מתוך הקשבה לסמכות ערכית מופשטת ומופנמת של "וְהִתְקַדִּשְׁתֶּם וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים."  מכל הסיבות, נדמה שראוי שנקשיב.

(אחרי-קדושים תשפ"א)