כל המאמרים במדור ויקרא

רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא (תקח-תקפה; 1748-1825) הידוע בכינויו "אוהב ישראל" היה מחשובי אדמו"רי החסידות. היה תלמידם של רבי אלימלך מליזאנסק והמגיד מזלאטשוב, ושימש בקובאלסוב,

בתקופה הטעונה והמורכבת הזו של אזעקות וריצות לממ"דים, חוסר ודאות וחוסר ביטחון, דאגות וטרדות, כאשר חג הפסח ניצב בפתח, ואנחנו מנסים לג'נגל בין המצב הרגיש

הכתוב אומר (ויקרא ו, ב') "צו את אהרן ואת בניו לאמור, זאת תורת העולה היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר, ואש

"מעשה היה ברבנו הקדוש שהיה עובר בסימונייא… בקשו ממנו זקן אחד חכם מי שילמדם תורה. נתן להם את רבי לוי בר סיסי… אמרו לו: רבי,

"הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהֵשִׁיב לֵב אָבוֹת עַל בָּנִים וְלֵב בָּנִים עַל אֲבוֹתָם…" – מה נדרש

בשבוע שעבר הייתי בבית חולים לצורך פרוצדורה רפואית. חדר ההמתנה היה מלא באנשים מבוגרים, ועיניים עקבו אחרי המסך הקטן שמכריז על התור הבא. הכל התנהל

"מה יהיה ביום שאחרי?", שואלים רבים בימי המלחמה, וכוונתם להיבטים המדיניים שיבואו אחרי הפעילות הצבאית. רבים ראו בה שאלה קנטרנית, ששיקפה את ה"קונספציה" של ערב

שמואל א' פרק כ"ה. לאחר המקרה בו דוד פוגש את שאול במערה ובמקום להורגו – קורע את כנף מעילו, אנחנו קוראים על מות שמואל והמשך

השבת נפתח את ספר ויקרא. אחד מדיני הקורבנות הוא, שאסור להקריב בבית המקדש שאור ודבש, "כל המנחה אשר תקריבו לד' לא תעשה חמץ, כי כל

עשר מכות אימתניות הוטלו על המצרים. באוויר, בים וביבשה. הן שיבשו את אורח חייהם, השאירו אחריהן חללים רבים, פצועי נפש וגוף, והותירו אותם מוכים וחבולים.