"… וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל-אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל-מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" (ויקרא כ"ה, י'). בשנת היובל משוחררים העבדים לבתיהם ויכולים לחזור אל אדמותיהם ואל משפחותיהם. מועד מכונן זה, ה"מאפס"
בתלמוד מבוארת שאלה יסודית בהלכות פיקוח נפש. שניים שהיו הולכים במדבר, וביד אחד מהם קיתון של מים. אם שניהם ישתו מהמים, הרי ששניהם ימותו, ואם
אחת המצוות הסוציאליות היותר חשובות שנצטווינו היא שחרור העבדים והחזרת הקרקעות לבעליהן, ללא תמורה, בשנת היובל. חז"ל (ראש השנה ח', ב') מתארים את פעולת שחרור
יש מושגים שמגיעים לחיינו. פתאום, משום מקום. הופכים להיות חלק מחיינו. זורקים אותם לחלל האויר, משתמשים בהם כדי להיראות רלוונטיים. אחד מהבולטים שבהם: פייק ניוז.
אחת לכמה שנים, ובעיקר כשישנה האטה במשק, עולה מחדש סוגיית עידוד צריכת מוצרי "כחול לבן" כחלק מרצונה של הממשלה להגביר את הפעילות הכלכלית המקומית. ההנחה
בפרשת בהר יש ריכוז של מצוות המשקפות תפיסה כלכלית-חברתית מאוזנת של התורה. היא פותחת במצוות השמיטה שמחייבת להשבית את עבודת הקרקע אחת לשבע שנים ולהפקיר
חז"ל מדגישים במקומות שונים את אופייה הדו-כיווני של הצדקה: "תני בש' ר' יהושע יותר ממה שבעל הבית עושה עם העני העני עושה עם בעל הבית,
במשך תקופה ארוכה התקשיתי בהבנת הביטוי "מה ענין שמיטה אצל הר סיני". עם הזמן הבנתי שהשאלה ממנה הגיע הביטוי היא- כל המצוות נאמרו בסיני, אז
שנת השמיטה מתקרבת. זהו אחד הדברים היחידים שהוא וודאי. אמנם, אנו מברכים בכל יום "המחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית", אך אין בדברים האלה
עו"ד ארנון גרפי חז"ל ובעקבותיהם רש"י, שואלים ביחס לפתיח של פרשתנו את השאלה: "מה עניין שמיטה אצל הר סיני"? היינו, מדוע דווקא לגבי מצווה זו
