ד"ר נעמי (יפה) עיני (פסיכולוגית חינוכית ובוגרת בי"ס מנדל למנהיגות חינוכית)"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה." (ויקרא כ"ג, ט"ו)
זמן ספירת העומר עכשיו, ומצוותה נזכרת בפרשתנו, וכן מִסְפָּרים נוספים, שמציינים את מועדי הרְגָלים, את יום השבת, יום הכיפורים ועוד.
דיוּק וּנְקִיוּת מאפיינים, על פניו, את עולם הספָרות והמספרים. כל פרט במקומו מונח, תורם את חלקו למבנה המתמטי המושלם. מבט אל מתחת לפני השטח האסתטי והמהודק יגלה לנו, לדברי יודעי חן, פנימיות נסתרת ומסעירה. באופן דומה לעולם המספרים, כך נתפשת בעינַי עבודת ה'. פרשתנו מדגימה את החתירה המדוקדקת לשלמות ולקדושה, הבאה לידי ביטוי בדיני טומאה וטהרה, במינוי כוהנים חסרי מום ובחשיבות לוח הזמנים והמועדים: "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי ה'… אֲשֶׁר-תִּקְרְאוּ אֹתָם, בְּמוֹעֲדָם." (פס' ד'). כל הנ"ל, מהווים תשתית ומצע מיטבי לקשר אמוני חי וסוער.
ונחזור לספירת העומר ולייחודיות השמורה לה: בעוד רוב הספירות שאנו סופרים הנן "חד סטריות" ומכוונות אותנו אל נקודת המוצא (כמה זמן עבר מ… מה צברתי עד עכשיו) או אל נקודת יעד עתידי (כמה זמן נשאר עד… מתי כבר אגיע ל…), ספירת העומר מהווה ספירה "דו- סטרית", דו-ערכית, באשר היא מעניקה משמעות הן לנקודת המוצא שלה (פסח) והן לנקודת הסיום (שבועות).
דוגמאות לספירות המתייחסות לנקודת המוצא נוכל לראות ב: ימי ההולדת, שנות הנישואים, גיל הילדים והוותק בעבודה ועוד. ואילו בקטגוריה הפונה אל יעד עתידי נמצא: שיגור טיל לחלל, תחילת החופש הגדול, סוף ההרצאה, זמן השינה של ילדים קטנים, סוף צום וכדו'.
יציאת מצרים, נקודת המוצא של ספירת העומר, העניקה משמעות מהותית ומעצבת למסע הפיסי והזהותי-רוחני במדבר. שפת העבדות וייסוריה, התגלות ה' ועשר המכות, נצרבו בבני ישראל, העתידים להפוך לבני העם היהודי.
ומנגד – מתן תורה, יעד הספירה – הוא שאפשר ליוצאים ממצרים וגם לנו, צאצאיהם, לעמוד ולו במקצת, על טעם היציאה וסיבת המסע, בשרטטו בדממה דקה ובקול רעש גדול, את הערכים והיסודות המוסריים אשר סביבם ראוי עמנו להתגבש.
פרשת אמור וספירת העומר בכללה, תובעות מאתנו להתבונן לאחור ולפנים וגם לשהות בהווה. צלילה אל תוך מצבור הנתונים, תגלה לנו טפח מן הסוד: "דַּע, מֵאַיִן בָּאתָ, וּלְאָן אַתָּה הוֹלֵךְ". (אבות, ג', א')
(אמור תשפ)
