
בשורה היא לכם
פרשיות תזריע ומצורע עשויות לעורר אי נחת רבה. לבד מהקשיים הרבים בהבנת הדברים, שעשו את "מסכת נגעים", במובנה הרחב, לאחת המסכתות הקשות שבתורה, הן שבכתב

פרשיות תזריע ומצורע עשויות לעורר אי נחת רבה. לבד מהקשיים הרבים בהבנת הדברים, שעשו את "מסכת נגעים", במובנה הרחב, לאחת המסכתות הקשות שבתורה, הן שבכתב
דיני טומאה וטהרה הופכים את התופעות הביולוגיות בעולמו של האדם לאירועים בעלי משמעות הלכתית דרמאטית. בשבוע שעבר קראנו על תופעות כגון נבלה או שרץ, שאינן
שלוש פעמים בתחילת הפרשה מודגשת התמידיות של האש על גבי המזבח צַו אֶת אַהֲרֹן וְאֶת בָּנָיו לֵאמֹר זֹאת תּוֹרַת הָעֹלָה הִוא הָעֹלָה עַל מוֹקְדָה עַל
והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם – מבית מדרשו של הרב קוק זצ"ל למדנו כי כל אחד משני הצדדים מהווה סמל למהות

"ושמרתם את מצוותי ועשיתם אותם אני ה'. ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדישכם" (ויקרא כב',לא'-לב') . למקרא ציוויים אלה

נהוראי [מאיר] שטרית סופר וחוקר על: נביאה, מלך, שר, תלמיד- חכם ורבים אחרים פרשת השבוע "מצורע" {ויקרא} מדברת כיצד ומתי לטפל במחלה על-ידי הכהן, בחינת
פרשת 'נגעי בתים' מתהדרת בפתיחה חגיגית וססגונית: וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר: כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי

שאלה טובה שווה יותר ממאה תשובות גרועות להבהרת נושא מסובך. הדחף והרצון למתן תשובה לכל שאלה, גורמים לא פעם לאילוצים של הוצאת מקרא מידי פשוטו,

אחד הפלאים של מגילת אסתר טמון גם בשאלה הקשה מפני מה באה בסופו של דבר הגאולה. אנו למדים על גזירה איומה ונוראה, אולי הקשה ביותר

"פרשת המקלל" (ויקרא כד, י-כג) שחותמת את פרשתנו, מתארת אמירה קשה שיצאה מפיה של דמות אנונימית-למחצה, בן ליחסי תערובת, שסופה עונש מוות: "ויצא בן אשה