קירח הוא טהור הוא

הפרשה דנה בנגעי העור השונים הגורמים לטומאת הנפגע. בחלק מנגעי העור משמש השיער כסימן להיווצרות הצרעת או כריפוי ממנה: "וְרָאָה הַכֹּהֵן אֶת הַנֶּגַע וְהִנֵּה מַרְאֵהוּ עָמֹק מִן הָעוֹר וּבוֹ שֵׂעָר צָהֹב דָּק וְטִמֵּא אֹתוֹ הַכֹּהֵן: וְאִם בְּעֵינָיו עָמַד הַנֶּתֶק וְשֵׂעָר שָׁחֹר צָמַח בּוֹ נִרְפָּא הַנֶּתֶק טָהוֹר הוּא וְטִהֲרוֹ הַכֹּהֵן" (ויקרא יג').
השיער הוא סיב עשוי חלבון, הצומח מזקיק המצוי בשכבת העור, ולכן הוא עשוי להצביע על היווצרות צרעת או מחלת עור אחרת. זאת אולי הסיבה לכך שהתורה ראתה צורך להדגיש, שאף על פי ששינוי בצבע השיער מצביע על מצב הצרעת, כפי שראינו, הרי שתופעת ההתקרחות אינה קשורה לצרעת העור, ואין היא מצביעה על היווצרות או ריפוי הנגע בעור: "וְאִישׁ כִּי יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ קֵרֵחַ הוּא טָהוֹר הוּא: וְאִם מִפְּאַת פָּנָיו יִמָּרֵט רֹאשׁוֹ גִּבֵּחַ הוּא טָהוֹר הוּא" (שם). פריחת נגע צרעת באזור הקרחת, ללא קשר עם תהליך ההתקרחות, יטמא את הנפגע, בדומה לצרעת העור בכל אזור אחר בגוף.
רש"י : "קרח הוא טהור הוא – שאינו נדון בסימני ראש וזקן, שהם מקום שער, אלא בסימני נגע עור". חזקוני : "ואיש כי ימרט ראשו – לא הזכיר קרח באשה לפי שאין ראשה נקרח".
התקרחות גברית טיפוסית מתרחשת בערך במחצית מהגברים מקבוצות אתניות בהן התקרחות היא נפוצה. היא מאופיינת בדילול השיער בתחילה בקדמת הראש – גבחת (לפי רש"י), ובפדחת הראש – קרחת (לפי רש"י). הגורם לסוג זה של קרחת, הוא אנזים הנוטל מולקולת מים מההורמון הגברי טסטוסטרון וממיר אותו בכך לדיהידרוטסטוסטרון – DHT, חומר המדכא גדילת שיער. לעיתים יכולה ההתקרחות להתחיל כבר מיד לאחר גיל ההתבגרות. פעילותו של האנזים אצל כל אדם ואדם נקבעת לרוב באופן תורשתי, ואחראי ל-95% ממקרי ההתקרחות אצל הגברים. גורמים אפשריים נוספים הם חוסר בברזל, אבץ, חוסר בויטמינים ומחלות הקשורות לבלוטת התריס והכבד.
התקרחות נשית טיפוסית נדירה יותר. היא נגרמת ככל הנראה עקב ירידה בריכוז ההורמון הנשי אסטרוגן בדם, עם הפסקת המחזור החודשי.
ביולוגים רבים חוזים שבעתיד הקרוב השיטות למניעת התקרחות יהיו מבוססות על טיפולים גנטיים, או על שכפול גנטי של השיער, ושהצלחתם של טיפולים אלו תהיה רבה יותר מכל שאר הטיפולים המוצעים כיום.
(תזריע תשעט)