
בחירה אחת, שני מסלולים
הפרשה פותחת בהצגת אפשרויות הבחירה העומדות בפני עם ישראל: בין "אם בחוקותי תלכו" – בחירה שתוביל למצב האוטופי, לבין "ואם לא תשמעו בקולי": בחירה שתוביל

הפרשה פותחת בהצגת אפשרויות הבחירה העומדות בפני עם ישראל: בין "אם בחוקותי תלכו" – בחירה שתוביל למצב האוטופי, לבין "ואם לא תשמעו בקולי": בחירה שתוביל
במונח 'אונאה' אנו משתמשים בד"כ בהקשרים ממוניים. כך גם לומדים אנו מלשון הפסוק: 'וְכִי תִמְכְּרוּ מִמְכָּר לַעֲמִיתֶךָ אוֹ קָנֹה מִיַּד עֲמִיתֶךָ אַל תּוֹנוּ אִישׁ אֶת
בפרשת אמור עסקנו בביכורי הארץ ובפרשת בהר אנו עוסקים במצוות העיקריות שמחזקות את אחיזתנו בארץ כעם בן חורין. "כי תבואו אל הארץ אשר אני נותן

מוצאת אני בהפטרת בחוקתי דיסוננס (חוסר איזון) פנימי המתקיים באדם לאורך חייו. מחד גיסא- יודע הוא כי הקב"ה הנו מקור לשפע, לבטחון, לנחמה והמענה למצוקותיו:

בעל מי השילוח היו אלה ימים קשים בחצרו של הרבי מנחם מנדל מקוצק. הרבי שנודע בקפדנותו, בדייקנותו, פרש מהעולם, התנתק והסתגר. ב –1839 (תקצ"ט) נטש

בפרשת בחקותי התורה מסכמת את מעמד מתן התורה בהר סיני בזו הלשון: "אֵלֶּה הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים וְהַתּוֹרֹת אֲשֶׁר נָתַן ה' בֵּינוֹ וּבֵין בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר סִינַי

פרשת בחוקותי מצווה אותנו בפרשת הערכין, סדרת דינים הקשורים להערכה כספית של אנשים או ממון שהוקדשו לד'. התורה קובעת ערך לכל גיל, לזכר ולנקבה, אם

בפרשת בהר רצף של מצוות הנוגעות לקיום הכלכלי של האדם בארץ ישראל ולרכושו. מצוות אלה משקפות את ההתמודדות של האדם עם הצורך ברכוש מצד אחד
"כי ימוך אחיך" – עוד לפני המצוות השונות הכרוכות בכך, צריך לשים לב גם לשפה. לאורך הפרשה הזו כולה, התורה מדברת על מצבים כלכליים שונים,
אלון יוניאן מנכ"ל החברה הכלכלית קרית ארבע חברון רש"י בתחילת פרשת בהר מצטט את השאלה הידועה מ'תורת כוהנים' – "מה ענין שמיטה אצל הר סיני,