
אנשים עם מוגבלות במקדש החיים
טור אישי לפרשת אמור "מעשה באשה אחת, שהביאה קומץ של סולת, והיה כהן מבזה עליה, ואומר: כמה הן מקריבות! מה בזה לאכול? מה בזה להקריב?

טור אישי לפרשת אמור "מעשה באשה אחת, שהביאה קומץ של סולת, והיה כהן מבזה עליה, ואומר: כמה הן מקריבות! מה בזה לאכול? מה בזה להקריב?

בפרשת אמור התורה מספרת על קטטה שפרצה במחנה: "וַיֵּצֵא בֶּן אִשָּׁה יִשְׂרְאֵלִית וְהוּא בֶּן אִישׁ מִצְרִי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּנָּצוּ בַּמַּחֲנֶה בֶּן הַיִּשְׂרְאֵלִית וְאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי"
בסוף פרשתנו מזכירה התורה אירוע חריג בחומרתו: "ויצא בן אשה ישראלית והוא בן איש מצרי בתוך בני ישראל וינצו במחנה בן הישראלית ואיש הישראלי. ויקוב

הפולמוס על אופייה הציבורי של השבת בישראל מחייב, כמו בכל דיון הראוי לשמו, עשיית סדר לוגי בנושאים העומדים על הפרק, כיוון שלעתים מזומנות נשמעות בו
גאל גרינוולד ראש החטיבה להתיישבות בפרשתנו מצווה התורה על ספירת העומר החל ממחרת השבת ועד לחג השבועות. בסופה של פרשה זו התורה מצווה "להקריב מנחה
עו"ד ארנון גרפי "אחרי מות, קדושים אמור" הפך להיות מטבע לשון שבו משתמשים כל אחד לפי דרכו בהקשר שלאחר פטירת אדם, אין לדבר בו סרה.
השבת נקרא את פרשת אמור וביום שלישי יחול ל"ג בעומר. ידוע שהעיתוי של הקרבת העומר ותחילת ספירת העומר, עמד במוקד מחלוקת חריפה ביותר בין הצדוקים

בפרשת אמור מופיעה רשימת חגי ישראל המכונה בפי חכמינו "פרשת המועדות" (משנה מגילה פ"ג מ"ה), מנויים בו כל ימי הקודש שבלוח העברי, אלה המכונים "מקראי

לחלק השני ב'משנה תורה' קרא הרמב"ם 'ספר אהבה'. זהו שם מפתיע, כי לכאורה אין כל קשר בין התכנים של הספר ובין מושג האהבה. בספר הזה

"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה." (ויקרא כ"ג, ט"ו) זמן ספירת העומר עכשיו, ומצוותה נזכרת בפרשתנו, וכן מִסְפָּרים