
סעודת האוהב ואור הנצח
"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרֹת" (במדבר ח, ב). אַתָּה מוֹצֵא, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיב שֵׁבֶט

"בְּהַעֲלֹתְךָ אֶת הַנֵּרֹת אֶל מוּל פְּנֵי הַמְּנוֹרָה יָאִירוּ שִׁבְעַת הַנֵּרֹת" (במדבר ח, ב). אַתָּה מוֹצֵא, שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהִקְרִיבוּ קָרְבָּנוֹת לַחֲנֻכַּת הַמִּזְבֵּחַ, לֹא הִקְרִיב שֵׁבֶט
לימוד תורת הסוד משה ביקש עִם סיום תפקידו שהקב"ה ימנה מנהיג שיהא סבלן ואוהב ישראל – כפי שהיה הוא עצמו. כך אמר (במדבר כ"ז,
בעיצומם של ימים קשים ומאתגרים מאד לעם ישראל במדבר, נדרש משה רבנו, המנהיג הגדול, לגייס את כל תעצומות הנפש, כדי להמשיך ולהוביל את העם, למרות
פרשת בהעלותך מציבה בפנינו את אחת המשימות המאתגרות ביותר בנפש האדם והאומה: היכולת לנוע בתוך ערפל. התורה מתארת את הרגע שבו עם ישראל נאלץ להותיר
חג השבועות מאחורינו, ואיתו נחתם רצף חגי האביב האינטנסיבי. כעת אנו נכנסים רשמית אל תקופה ממושכת ונטולת חגים, שתימשך עד לתקיעת השופר של ימי הסליחות
פרשת בהעלותך היא אולי הפרשה האנושית ביותר בתורה. לא סיפורי ניסים גדולים בלבד, לא התגלויות אדירות בלבד, אלא בני אדם עייפים, מתלוננים, חוששים, מתווכחים על
שאלה: חיילים נוסעים באוטובוס בדרכם לפעילות מבצעית – האם עליהם להקפיד להתפלל לכיוון ירושלים? כיצד ינהג חייל שנמצא בכלי שיט בלב ים, בטיסה ארוכה או
משה קורֵס בפרשה שלנו. זהו השפל הרגשי הקשה ביותר הפוקד אותו בכל שנות מנהיגותו. שמעו את דבריו אל ה': לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ? וְלָמָּה לֹא מָצָתִי
באחת מסדנאות הכתיבה שבהן השתתפתי, התבקשנו לכתוב סיפור קצר בן עמוד אחד. ישבתי, טרחתי, מחקתי, ניסחתי מחדש, עד שנולד טקסט שהרגשתי שלם איתו. ואז ביקשה

אדם חי במקום שהוא נותן ומת במקום שהוא לוקח הכתוב אומר (במדבר ה', ט-י) "ואיש את קודשיו – לו יהיו". רש"י מבאר "מי שמעכב מעשרותיו