
נחמה יהודית
צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

צרת רבים, אומר הפתגם,חצי נחמה. אולי. אך פתגם זה בוודאי אינו משקף את כל עולמה של מורשת ישראל. בתורת ישראל, נחמה אינה מתבטאת בצרתם של

כל נסיון להסביר בכלים רציונאליים את טיב הקשר הרוחני שנקשר בין ישראל לקב"ה במעמד הר סיני, סופו להיות מעומעם ובלתי ממוקד. ההיתה זו נבואה כלל-ישראלית?

אבא סיקרא ראש בריוני ירושלים – בן אחותו של רבן יוחנן בן זכאי היה. שלח לו: בא בחשאי אלי. בא – אמר לו: עד מתי

בבואנו לכתוב על אודות השבת הקודמת לתשעה באב, נוטה הלב באופן טבעי לגעת בנושאים חשובים, אך כאלה שאנו רגילים לעסוק בהם תדיר. קשה להתעלם מהרלוונטיות

יבורכו אנשי "סיבוב השערים" שזיכו אותנו בדרך מיוחדת במינה להתקשר להר הבית. דרך זו מאפשרת לכל הרוצה – בין אלה הסוברים שאסור לעלות להר הבית
"אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם זִקְנֵיכֶם…" (דברים כ"ט, ט) – וכתיב: "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ… וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל וּלְרָאשָׁיו" (יהושע כ"ד, א) –

שנת השמיטה שאנו עומדים בפתחה מעוררת שמחה בלב כל מי שתורת ארץ ישראל יקרה ללבו. בכל שבע שנים, זוכים אנו לקיים מחדש הלכות שהיו כ"מת

במוצאי שבת קודש יעמדו כל קהילות האשכנזים ויצטרפו לבני עדות המזרח באמירת הסליחות. הסליחות מאפשרות לנו להתחנן על נפשנו כציבור בטרם בוא יום הדין, לבטא
מצוות השבת אבידה היא חלק ממערכת המצוות המחייבת את האדם לצאת ממסגרותיו הפרטיות, ולהתייחס גם למצוקתו של האחר. האחר איבד את ממונו, והמוצא חייב להשקיע
אמר ר' שמעון בן לקיש: בירדן קיבלו עליהם את הנסתרות. אמר להם יהושע: אם אין אתם מקבלים עליכם את הנסתרות המים באין ושוטפים אתכם. ירושלמי