מצוות התורה – מציאות אידיאלית או נקודת מינימום?
מצוות התורה – מציאות אידיאלית או נקודת מינימום? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן תנו רבנן: "וראית בשביה" (דברים כ"א, יא) –
מצוות התורה – מציאות אידיאלית או נקודת מינימום? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב'מכון הגבוה לתורה', אוניברסיטת בר-אילן תנו רבנן: "וראית בשביה" (דברים כ"א, יא) –

פרשת בן סורר ומורה נותנת ביטוי לאחת הדילמות המוכרות בחיים: פער, לעתים אפילו קרע בלתי ניתן לאיחוי, בין הורים לילדיהם. התורה אינה מפרטת מהו תוכן
ישנו איזון עדין בין התביעות שהתורה תובעת מהאדם לבין ההכרה שלה באנושיותו. מחד גיסא, אין התורה מקבלת את האידיאולוגיה הכפרנית הטוענת כי על האדם לקבל
אל הכהנים הלוויים ואל השופט הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון פרשת שופטים עוסקת למעשה לא רק בענייני המשפט, אלא בכל מערכות ההנהגה בעם
נָבִיא אָקִים לָהֶם מִקֶּרֶב אֲחֵיהֶם איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך ב"מכון הגבוה לתורה", אוניברסיטת בר-אילן "[וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲחִיָּהוּ אֶת קוֹל רַגְלֶיהָ בָּאָה בַפֶּתַח וַיֹּאמֶר בֹּאִי אֵשֶׁת
מצוות מינוי מלך, האמורה בפרשתנו, זכתה לעדנה מחודשת עם שיבת ציון בדורנו. חכמי הלכה שונים מצאו הקבלה בין מצוות המלך לשלטון מדיני בימינו, וגזרו גזרה

אחד הפסוקים הראשונים בפרשתנו מתאר תביעה מוחלטת מהציבוריות הישראלית (דברים טז,כ):"צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף, לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱ-לֹהֶיךָ נֹתֵן לָךְ". יש לחקור
שתי סכנות אורבות לשלטון בישראל, והתורה בפרשת השבוע מזהירה מהן מאוד מאוד. ראשונה בהן היא "רום לבבו מאחיו" – שלטון השוכח את משימתו העיקרית, והיא

סוגיית מינוי הדיינים והשופטים, כשירותם וזהותם, עולה על סדר היום הישראלי מעת לעת. בשנים האחרונות היא מעוררת לא פעם סערות ציבוריות, כשהטענות העיקריות מושמעות נגד
הפסוק בו פתחנו בכותרת, חותם את הפטרת חזון, הקשה מבין שלוש הפטרות הפורענות. יחד עם זאת, חכמינו שתיחמו את קריאת ההפטרה, ביקשו לסיימה בפסוק הנושא