
האם יש לשנות את נוסח תפילת 'נחם'?
לאחר מלחמת ששת הימים, בה שוחררה ירושלים, דנו הפוסקים האם יש מקום לשינוי נוסח נחם תשעה באב יוצא באופן קבוע, סמוך לפרשת דברים. בתלמוד

לאחר מלחמת ששת הימים, בה שוחררה ירושלים, דנו הפוסקים האם יש מקום לשינוי נוסח נחם תשעה באב יוצא באופן קבוע, סמוך לפרשת דברים. בתלמוד

בנאומו מדריך משה את עמו לעשות מה שצריך על מנת לזכות בארץ ולהחזיק בה "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל כָּל יִשְׂרָאֵל בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן בַּמִּדְבָּר

אחד הרגעים המרגשים בתהליך כניסתו של חייל לצה"ל הינו 'מעמד ההשבעה'. עם הקמתו של צה"ל ('פקודת יום' כ"ב באייר תש"ח), נקבע ב'פקודת מטכ"ל' שכל חייל

משה אכן היה יכול להכריז מלחמה על מואב גם בלי שהתבקש לכך מפורשות, בשל שיקול של קל-וחומר על הציווי של הקב"ה למשה – "אַל-תָּצַר אֶת-מוֹאָב,

השנה אנו קוראים את פרשת האזינו בשבת שבין יום הכיפורים לסוכות. נוכל לראות איך הפרשה מחברת את הימים הנוראים לחג הסוכות. יום כיפור הינו בחינת

קצב החיים המודרני והמהיר מריץ את כולנו בין משימות למטלות, בין התחייבויות ומחויבויות, ואנו מנסים לעמוד בקצב התובעני של החיים. תקופת החגים, שבאה בין היתר

משה היה נכון לעבור כאחד מפשוטי העם ולא כמנהיג, במנהרות, מבלי לזכות לחוש את חווית הגאון שבכניסה הרגלית, ואפילו עצמותיו לא יועלו ארצה פרשת האזינו

מחלוקת תנאית מפורסמת היא בשאלה מה היו הסוכות בהן הושיב הקב"ה את ישראל במדבר. "דתניא: כי בסכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד היו,

במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר

כדי לחוש את כאבם של אותם חסרי בית, מצווה הוא – דווקא בשעת השיא של פריחתו הכלכלית – לעזוב לשעה קלה את מפלסי דירת