מאילו חומרים באמת עשויה סוכה?

מחלוקת תנאית מפורסמת היא בשאלה מה היו הסוכות בהן הושיב הקב"ה את ישראל במדבר.

"דתניא: כי בסכות הושבתי את בני ישראל – ענני כבוד היו, דברי רבי אליעזר. רבי עקיבא אומר סוכות ממש עשו להם" (סוכה יא ע"ב).

השאלה הזו היא שאלה היסטורית, אך מה בנוגע להשלכותיה ההלכתיות על הסוכות של ימינו? הכלל ההלכתי במשנה אומר שכל דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ – כשר לסיכוך הסוכה. מניין לומדים זאת?

"אמר ריש לקיש: אמר קרא ואד יעלה מן הארץ, מה אד דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ – אף סוכה דבר שאין מקבל טומאה וגידולו מן הארץ". כפי שתגיד הגמרא מיד, הדברים אמנם מתאימים לדעה לפיה הסוכות היו ענני כבוד – דבר שבהחלט ניתן להשוות לאד, אולם מה בנוגע לדעה לפיה מדוברות בסוכות ממשיות?

"אלא לרבי עקיבא מאי איכא למימר? כי אתא רב דימי אמר רבי יוחנן: אמר קרא חג הסכות תעשה לך – מקיש סוכה לחגיגה, מה חגיגה – דבר שאינו מקבל טומאה, וגידולו מן הארץ, אף סוכה – דבר שאינו מקבל טומאה וגידולו מן הארץ" (סוכה, שם).

רבי עקיבא, האומר כי מדובר בסוכות של ממש, ייעזר בלימוד אחר. הסוכות לא יושוו לענני הכבוד, אלא לקרבן חגיגה.

ענני הכבוד מתקשרים, אם כן, לאד העולה מן הארץ, הם מהווים קשר בין שמים וארץ, מהסוג שקשור יותר לבריאה, ולמעשי הקב"ה בעולם.

הדעה לפיה מדובר בסוכות "ממש", לוקחת אותנו לסוג אחר של קשר בין שמים וארץ: לקשר שיוצר האדם במעשיו. קרבן החגיגה, באמצעותו מבטא האדם את שמחתו, ובו הוא מקדיש משהו חומרי מן הארץ, לעבודת ה'.

חיבור זה הוא חיבור שאינו מקבל טומאה. חיבור המביא לריבוי קדושה וטהרה בארץ.

דעה מרתקת נוספת היא דעתו של ר' יהודה המובאת בספרא אמור יב יז: "ישבו בסוכות. בסוכות של כל דבר. שהיה רבי יהודה אומר: והדין נותן שלא תהא סוכה אלא בארבעת המינים […]".

דעתו של ר' יהודה לא נתקבלה להלכה, והסוכה יכולה להיות עשויה מכל צומח, ועדיין ניתן למצוא בדעתו של ר' יהודה הד גם לשאלה ההיסטורית בדבר החומרים שמהם עשויה הסוכה: היא נועדה להזכיר לנו בדרכים שונות את החיבור שבין שמים לארץ: בעננים הקרובים יותר לשמים, בחפצי מצווה (4 המינים) היוצרים את הקשר בין ארץ לשמים, או בכל צומח על הארץ באשר הוא, כתזכורת על עצם היכולת שלנו להקדיש את החומר ולרתום אותו לרוח.

(האזינו תשפ"ב)