הרב יגאל גרוס
במהלך חג הסוכות, בגלל ההתעסקות בארבעת המינים, מצוי שרבים מהעלים נופלים. בעקבות כך נעסוק השבוע במחלוקת ראשונים- כמה עלים משולשים צריך שיהיו בהדס, האם אפשר לסמוך בדיעבד על השיטות המקילות כאשר נופלים חלק מהעלים, ומתי יש לקנות הדסים חדשים כדי שיהיה אפשר להמשיך בקיום המצווה?
עץ עבות
כפי שכותבת התורה בפרשת אמור (כג, מ), אחד מתנאי ההדס הוא שיהיה עבות: "וּלְקַחְתֶּ֨ם לָכֶ֜ם בַּיּ֣וֹם הָרִאשׁ֗וֹן פְּרִ֨י עֵ֤ץ הָדָר֙ כַּפֹּ֣ת תְּמָרִ֔ים וַעֲנַ֥ף עֵץ־עָבֹ֖ת". מהו עבות? נחלקו בשאלה זו אמוראים במסכת סוכה. לדעת רב יהודה כדי שהדס ייחשב עבות, צריך שלושה עלים שייצאו פחות או יותר מאותה נקודה על הענף. לדעת רב כהנא, כדי שהדס ייחשב עבות, מספיק ששני עלים ייצאו מאותה נקודה, והעלה השלישי יהיה מעט מתחתיהם או מעליהם.
להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרמו, ג) כדעת רב יהודה, שצריך דווקא שלושה עלים בקנה אחד, שכן כך עולה גם מגמרא נוספת. באשכנז ככל הנראה לא היו מצויים ארבעת המינים, לכן פעמים רבות הקילו במקום הצורך. גם כאן הרמ"א (שם) הקל פסק, שמכיוון שיש אמורא בגמרא הסובר שמספיק שני עלים ואחד על גביהם, אפשר לסמוך עליו בלית ברירה.
מחלוקת הראשונים
בזמן הזה שההדסים מצויים, אין ספק שגם הרמ"א יודה שיש לקחת הדס משולש בדווקא. כמה אחוזים מתוך ההדס צריכים להיות משולשים? הגמרא (סוכה לב ע"ב) כותבת שאורך ההדס הוא ג' טפחים (24 סנטימטרים), אך לא מציינת כמה אחוזים מהם צריכים להיות מכוסים בעלים משולשים, ומשום כך נחלקו בשאלה זו הראשונים:
א. דעה ראשונה והמחמירה ביותר, היא דעתם של הגאונים (מובאים בטור תרמו). הם סברו, שכל הג' הטפחים שבהדס מתחילה ועד סוף צריכים להיות מכוסים בעלים משולשים, ואפילו אם עלה אחד נשר – ההדס פסול. כדבריהם פסקו להלכה גם המאירי (לב ע"ב ד"ה וממה), הר"ן (טו ע"ב בדה"ר ד"ה משכחת) והמגיד משנה (לולב ז, ב).
ראייה לדבריהם הביאו מדברי רבא, שדחה את דעת רבי טרפון שהצריך הדס באורך חמישה טפחים, כיוון שבקושי ניתן למצוא הדס כשר באורך שלושה טפחים. לפי הר"ן, אם רק חלק מההדס צריך להיות מכוסה בעלים משולשים, מדוע אמר רבא שבקושי ניתן למצוא הדס מעין זה?! וודאי שניתן למצוא. אלא מכאן, שכל ההדס צריך להיות משולש. ובלשון הטור:
"וענף עץ עבות דרשו חכמים שענפיו מכסין את עציו, היינו הדס. והיכי דמי עבות דקיימא תלתא בחד קינא, פירוש שיוצאין ג' עלין סמוכין זה לזה בעיגול אחד שאין אחד נמוך מחברו. ואם נשרו רוב העלין של שיעור העבות פסול, כתבו הגאונים שצריך שיהא בכל שיעור אורך ההדס עבות ואם לאו פסול".
ב. הדעה המקילה ביותר היא דעתו של העיטור (הלכות לולב, צ ע"ב). לשיטתו מותר שכל העלים ינשרו מההדס, ובלבד שיישארו שלושה עלים בראשו. ראייה לדבריו הביא מדברי הגמרא הכותבת, שבמקרה בו יבשו כל עלי ההדס ונשארו בו שלושה עלים לחים, ההדס כשר – והוא הדין למקרה בו יש שלושה עלים בלבד.
ג. דעה ממוצעת בראשונים מופיעה בדברי הראב"ד (הל' לולב שם) והרא"ש (ג, י). הם סברו שלכתחילה כל ההדס צריך להיות משולש כדעת הגאונים, אך בניגוד אליהם במקרה בו נשרו חלק מהעלים, כל עוד רובו של ההדס משולש (שלושה עשר סנטימטרים מתוך העשרים וארבעה) – ההדס כשר, וכשם שלולב שנשרו רוב עליו כשר.
כאמור, גם הם מודים שלכתחילה רוב ההדס צריך שיהיה משולש, ואת הראייה לכך מביאים מדברי רבא שאמר שבקושי אפשר למצוא הדס משולש באורך ג' טפחים. בעוד שהגאונים הבינו מדבריו שחובה על כל ההדס להיות משולש (ולכן הוא כמעט ואינו מצוי), הרא"ש הבין שמדובר רק במצווה מהמובחר, אך בדיעבד מספיק שרובו יהיה משולש.
למעשה
להלכה נפסק בשולחן ערוך (תרמו, ה) וברמ"א (שם) כדעת הרא"ש, שהדס שרובו משולש כשר, ולכתחילה טוב לקחת הדס שכולו משולש. הט"ז (תרמו, ח), והמשנה ברורה (שם, יח) הוסיפו את דברי הרא"ה, שבשעת הדחק לא רק כאשר רוב העלים של ההדס הינם משולשים ההדס כשר, אלא די בכך שמכל שלושה עלים יישארו שניים, שכן גם במקרה זה רוב העלים נמצאים.
(האזינו תשפ"ב)
