וידוי מעשרות – וידוי על דברים טובים?!
הרב יוסף צבי רימון בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות:
הרב יוסף צבי רימון בפרשתנו אנו לומדים על מצוות וידוי מעשרות, שהיא אמירת הפסוקים בתחילת הפרשה, המעידים כי עשינו את כל הנדרש בהפרשת תרומות ומעשרות:

הרשתית היא שכבת תאים דקה באחורי גלגל העין. זהו החלק בעין שממיר אור לאותות עצביים. מידע זה מועבר אל המוח דרך עצב הראייה. הרשתית ממלאת

במסגרת הברכות והקללות המתוארות בפרשה נאמר: "וְהָיָה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע בְּקוֹל ה' אֱ-לֹהֶיךָ לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל מִצְוֹתָיו וּנְתָנְךָ ה' לְרֹאשׁ וְלֹא לְזָנָב וְהָיִיתָ רַק
יש דברים העומדים ברומו של עולם ובני אדם מזלזלים בהם. חד מהם הוא מידת "הכרת הטוב", כשאדם המקבל טובה, עזרה וכדומה מזולתו, ולאחר מכן לא

ההפטרה המרגשת שלפנינו יכולה להטעות בקריאה ראשונה ולהתפרש כהצגה הטובה בעיר. קל לדמיין לפנינו צופה, בת ציון, המביטה – במופע הגאולה. "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ, וּרְאִי–כֻּלָּם, נִקְבְּצוּ
מדי שנה קוראים את פרשת 'כי תבוא' לפני ראש השנה. מובא במגילה (לא ע"ב): 'תניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: עזרא תיקן להן לישראל שיהו
בסוף נוסח וידוי המעשרות ישנה פנייה לקב"ה ובקשה: "השקיפה ממעון קודשך מן השמים…". פשט הפסוק המציין כי מקום מושבו של הקב"ה הוא בשמים אינו חריג

"על מה עלי לעשות תשובה, הרי אני שומר מצוות, משתדל לא להזיק, ואף עושה מעשים טובים לעתים קרובות?!", שאלה זו עולה בשיחות הימים האלה או
ישי אילן "כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת-כָּל-מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ, בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת–שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר: וְנָתַתָּה לַלֵּוִי, לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה, וְאָכְלוּ בִשְׁעָרֶיךָ, וְשָׂבֵעוּ. יג וְאָמַרְתָּ לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בִּעַרְתִּי הַקֹּדֶשׁ

ברגעי שמחתו הפרטית מן היבול המבורך, עובר החקלאי מהודאה פרטית להודאה ציבורית כלל ישראלית. בתוך פסוקי ההודאה הללו, הוא מצהיר: " וַנִּצְעַ֕ק אֶל ה' אֱ-לֹהֵ֣י