"וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם: כִּי אָמַרְתִּי רַק אֵין יִרְאַת אֱ-לֹהִים בַּמָּקוֹם הַזֶּה, וַהֲרָגוּנִי עַל דְּבַר אִשְׁתִּי" – פסוק זה מצוטט אין ספור פעמים כדי להוכיח, לכאורה, כי
גילוי אמת לחולה על מצבו, הינו מרכיב מרכזי ביחסי רופא חולה, והוא חלק מחוק זכויות החולה. האם יש לספר לחולה בכל מקרה על מצבו הרפואי,
פרשת העקדה זכתה מקדמת דנא למעמד מיוחד במסורת ישראל. המילה "עקדה" היא גם ראשי תיבות של המילים: "על קידוש השם", ובדורות של שמד ורדיפות, גזרות
לעיתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. כך, בתיאור הנורא של העקדה מסתפק המקרא בפירוט קצרצר, מעין דיווח עובדתי, של דו שיח
בפרשתנו ובהפטרה, מסופר על שתי אימהות שונות שנקלעו למצוקה בשל סכנת חיים של ילדיהן. אולם, ניתן להבחין בבירור בתגובותיהן השונות. האחת זו הגר, והשנייה זו
פרק ג' בספר 'יהושע' מתאר את ההיערכות של העם לקראת חציית הירדן. "וַיַּשְׁכֵּם יְהוֹשֻׁעַ בַּבֹּקֶר וַיִּסְעוּ מֵהַשִּׁטִּים, וַיָּבֹאוּ עַד הַיַּרְדֵּן הוּא וְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּלִנוּ
בפרשיות שלנו אנו קוראים על תולדותיו של אברהם אבינו אבי האומה. מרן הרב צבי יהודה קוק זצ"ל היה נוהג לחזור באוזנינו על החובה ללמוד מדמותו
לעתים קרובות, תיאוריו הקצרים של המקרא מגלים טפח ומכסים טפחיים. הם פורשים בפנינו תמונה עובדתית מרתקת, מסעירה, עוצמתית, אך מחסירים ממנה פרקים שלמים. כך, למשל,
פרשתנו פותחת באירוח המלכותי שהעניק אברהם לשלושת אורחיו. חז"ל הפליגו בשבחו של אברהם. "אמר רב יהודה אמר רב: גדולה הכנסת אורחין מהקבלת פני שכינה. דכתיב
אחת הפורענויות הקשות שבמלחמה היא המספר העצום של הפצועות והפצועים. לוחמים אמיצים יצאו לקרב ונפגעו באופן חמור, ועליהם לעבור תהליך ארוך הכרוך בכאב ובייסורים, עד
