הרב מאיר נהוראי (רב משואות יצחק, יו"ר רבני בית הלל)בפרשתנו ובהפטרה, מסופר על שתי אימהות שונות שנקלעו למצוקה בשל סכנת חיים של ילדיהן. אולם, ניתן להבחין בבירור בתגובותיהן השונות. האחת זו הגר, והשנייה זו האישה משונם.
לאחר שהגר נדרשה לעזוב את ביתו של אברהם, היא הגיעה אל המדבר הצחיח ללא מים. באותה העת הגר הייתה מיואשת ומשותקת לחלוטין. באותו הרגע היא החליטה להשליך את ישמעאל אל אחד השיחים וישבה מנגד: "…וַתֵּשֶׁב מִנֶּגֶד וַתִּשָּׂא אֶת קֹלָהּ וַתֵּבְךְּ". הגר לא מנסה להתמודד ולהתגבר על המצוקה, היא לא מחפשת מים בסביבה כדי להחיות אותה ואת בנה. הגר אינה בוחרת שיח מיוחד שיש לו תנאי צל טובים אלא היא השליכה את בנה באקראי "תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם".
מעיר רש"ר הירש, בצדק: "וַתַּשְׁלֵךְ אֶת הַיֶּלֶד תַּחַת אַחַד הַשִּׂיחִם, ואחת הייתה לה, היכן יפול; ושמא יפול בין קוצים שיסרטו את בשרו, וחוסר תבונתה של האם תוסיף לעינוי הצימאון עוד צער ללא צורך".
לא זו בלבד, שהגר השליכה את הילד, היא גם מתרחקת ממנו ועומדת מנגד. היא איננה מנסה לאתר מים כדי להשקות את ישמעאל. ואכן, לאחר התגלות המלאך, הגר מצאה מקור מים בעצמה: "וַיִּפְקַח אֱלקִים אֶת עֵינֶיהָ וַתֵּרֶא בְּאֵר מָיִם", לא שנעשה לה נס ונוצרה באר חדשה יש מאין, אלא הקב"ה פקח את עיניה כדי שתוכל למצוא באר, שמן הסתם הייתה יכולה למצוא בעצמה.
בהפטרה השבת, נקרא על האישה משונם, שאירחה במסירות את אלישע ונערו ובשל כך חבקה בן כנגד כל הסיכויים. באחד מן הימים, כשאביו של הילד יצא לעבוד בשדות, חלה הילד ומת. באותו הרגע, ללא כל היסוס רצה האישה אל הנביא שיציל את הילד. גם כשאפסו הסיכויים, שכן ליבו של הילד הפסיק לפעום, האמא לא ויתרה ובקשה את עזרתו של הנביא. בסופו של דבר, בזכות הנמרצות של אם הילד, הגיע הנביא והחייה את הילד.
הרש"ר הירש מבקר באופן בוטה וקשה את התנהלותה של הגר וטוען שאמא יהודייה לא תוכל להרשות לעצמה להתנהג כך, וזו לשונו: "כל התנהגותה של הגר אופיינית ביותר ומציינת את הטבע של בת חם שלא נתעדן. אם ישראלית לא תיטוש את ילדה, ולו רק כדי לדבר על לבו, ולו רק כדי להקל עליו כדי חלק אחד במליון של שניה. הנוטש ילד באפס מעשה, מפני 'שאין בכוחו לראות בייסוריו', אינו פועל מתוך רחמים; זוהי אנוכיות אכזרית של נפש אדם שנעצרה בטבעה הגס… ".
בעוד הגר המצרית נשארה קפואה על מקומה והייתה מרוחקת מהילד ללא תמיכה בו ברגעיו הקשים, הרי שהאישה השונמית נאבקה על חייו של בנה, והצליחה להביא את הנביא אליו כדי שיושיט לה עזרה. ראוי שהורים לעולם לא ינטשו את ילדיהם, לא יתעלמו מקול בכיו, ויעשו את הכל על מנת להצילו אפילו אם הסיכויים לכך קלושים.
הפער שבין תפיסת העולם של זרעו של ישמעאל לתפיסת העולם של זרע ישראל נוכח מאוד בשנה האחרונה. במרכזי השיקום השונים מאושפזים חיילים רבים שנפצעו שעה שבאו לחלץ את של חבריהם שנלחמו איתם כתף אל כתף. היו גם ששילמו בחייהם כדי להציל את חבריהם. אותם חיילים שנלחמו יחדיו נמצאים יחד בשיקום. זו שותפות גורל סביב אותה מטרה של הצלת חיים.
במקביל, אין אחד שלא כואב את ייסוריהם של החטופים, שנמצאים במנהרות החושך, שחלקם כבר מתו והחלק האחר שרוי במצוקה גדולה. יש להמשיך ולעשות כל מאמץ על מנת לחלץ את אותם חטופים, שחייהם כה יקרים לנו.
