כל המאמרים במדור ויצא

פרשת השבוע מתארת את תלאותיו של יעקב בבית לבן חמיו, אבי נשותיו רחל ולאה. יעקב עובד אצל לבן במשך עשרים שנה. עשרים שנה בהן יעקב

עמידתו של יעקב מול עשיו מזה ומול לבן מזה שונה בתכלית. לעשיו אחיו יעקב שולח מתנות, מתרפס בפניו, מתגונן, ומנסה להתרחק ממנו ככל שניתן. לעומת

"אויב גלוי הוא קללה, אבל מעמיד פני ידיד גרוע ממנו", כך אמר המדינאי האמריקאי בנג'מין פרנקלין. סביר, שעוד לפניו, יעקב אבינו חשב משהו דומה, כאשר

יוצא יעקב אבינו מבאר שבע לחרן. גם נמלט מחמתו של אחיו וגם נשלח למצוא לו בת זוג. כך או כך חייו עומדים בפני שינוי ותפנית.

"אני צריך לישון על זה". חישבו על המשפט הזה: הרי שינה היא זמן עמוק למנוחת הנפש והגוף ולשביתה ממחשבה. ואעפ"כ, לפעמים "אני צריך לישון על

ביציאתו של יעקב לחרן הוא חוזר לבית מדרשם של שם ועבר לארבע עשרה שנים נוספות: "חזקיה אמר: בן ס"ג שנים היה אבינו יעקב בעת שנטל

מחתונת יעקב עם לאה ועם רחל נלמד יסוד הלכתי, 'אין מערבין שמחה בשמחה'. בתלמוד הירושלמי למדו זאת ממה שאמר לבן "מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ