"צדיק נעזב-כי לא אעזבך"

"צדיק נעזב-כי לא אעזבך"
הרב אופיר כהן
מנהל אמי"ת קרית מלאכי

"וְהִנֵּה אָנֹכִי עִמָּךְ וּשְׁמַרְתִּיךָ בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ וַהֲשִׁבֹתִיךָ אֶל הָאֲדָמָה הַזֹּאת כִּי לֹא אֶעֱזָבְךָ עַד אֲשֶׁר אִם עָשִׂיתִי אֵת אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ " ( בראשית פרק כח ,טו)
יעקב אבינו מקבל כאן הבטחה מלאה לכך שיש לו שמירה מאת ה' ולא יהיה נעזב כלל , עד אשר יתקיימו כל הדברים שהובטח בהם , אם כן מה מקום יש לבחירה החופשית האם לא יכול להימצא מצב שבו ירגיש יעקב נעזב? האם ההבטחה היא ליעקב אבינו באופן אישי או לזרעו אחריו , עד מתי הבטחה זו קיימת? מה ניכלל בגדר "אעזבך" מה יקבע האם ההבטחה מתקיימת?
אפשר לשים את הדגש דווקא על הדרך על זמן ההליכה שצריך שמירה (רשב"ם ,שם)
כי לא אעזבך – בדרכים. עד אשר אם עשיתי את אשר דברתי עליך להשיבך אל האדמה הזאת כי בדרכים אתה צריך שמירת מלאכים יותר. כדכתי' כי מלאכיו יצוה לך לשמרך בכל דרכיך:
ויש שדחו פירוש זה וראו את הדגש דווקא בקביעת היעד עד שיגיעו לא"י זה זמן קיום הבטחה כי לא אעזבך (הנצי"ב בפרוש העמק דבר , שם)
והנה אנכי עמך ושמרתיך בכל אשר תלך. אין הפי' בכל הדרכים והמקומות שילך. שהרי לא הלך אלא לחרן… כי לא אעזבך עד אשר. דברי אלו מיותרים לפי הנראה אבל בא לגלות לו שהבטחה זו להשיבו אל האדמה אינו אלא עד שישוב ולא אחר שישוב. כי אז יוכל להיות שיצא בגלות למק"א כאשר כן היה ביעקב עצמו:
ובאמת יעקב חושש שמא הבטחה זו לא תעמוד לו (כח', כ ) וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ , וכפי שאמרו המפרשים (רמב"ן ,שם) "שמא יגרום החטא ..שאין הבטחה לצדיקים בעולם הזה" א"כ מה משמעות ההבטחה אם היא מוגבלת ותלויה במעשיו של האדם?
השאלה הזו היא למעשה בסיס השאלה האמונית שבה ניצב האדם מתי אתה מרגיש נעזב? האם כאשר לא הכול מסתדר ואתה לא רואה שההבטחות מתקיימות האם אתה ממשיך להאמין האם האמונה שלך היא תלויה בדבר או שהיא בלתי תלויה , וכשהכתוב אומר כי לא אעזבך האם הכוונה היא שהקב"ה לא עוזב אותך או שמא להיפך שהאדם על אף הניסיונות והקשים ועל אף שאינו רואה תמיד בחוש את מימוש הנבואה הוא מאמין ולא עוזב את הקב"ה וכך הם דברי המדרש ( ויקרא רבה פרשה לה )
וידר יעקב נדר לאמר רבנן ור' אסי רבנן אמרי על הכל השיבו הקב"ה ועל הפרנסה לא השיבו אם יהיה אלהים עמדי א"ל והנה אנכי עמך ושמרני א"ל ושמרתיך בדרך הזה אשר אנכי הולך א"ל בכל אשר תלך ושבתי בשלום אל בית אבי א"ל והשיבותיך אל האדמה הזאת ועל הפרנסה לא השיבו א"ר אסי אף על הפרנסה השיבו דכתיב (שם כז) כי לא אעזבך ואין לשון עזיבה האמורה כאן אלא לשון פרנסה כד"א (תהלים לז) נער הייתי וגם זקנתי ולא ראיתי צדיק נעזב וזרעו מבקש לחם ד"א אע"פ שזרעו ובניו הם מבקשים לחם לא ראיתי לאותו צדיק אביהם נעזב מיראתו של הקב"ה א"ר הושעיא אשרי ילוד אשה שכך שומע מפי בוראו ….
נמאנו למדים שמידת האמונה היא תלויה באדם שלא יעזוב את הקב"ה ואל יפול מיראתו בעקבות מצבים משתנים ,ואם כך תתחדד ותעלה שוב השאלה מדוע צריך את הבטחת ה' ? וגם הבטחה זו תלויה היא ומוגבלת לכאורה כמו שאומר הכתוב ,"כי לא אעזבך עד " ז"א שיש זמן שאני איתך ויש זמן שתהיה נעזב , אלא זהו שורש ויסוד לאמונה ולעבודת ה' הקב"ה יהיה איתנו בתחילה לתת לנו כוח כדי שגם בזמנים שנחשוב או נרגיש נעזבים יהיה לנו מקור לשאוב את כוחות האמונה וכך דבריו של ר' צדוק הכהן ( רסיסי לילה אות מא' )
רק כך הוא המדה בהנהגת ישראל בתחלה השם יתברך מקרב מאד ומאיר בלב הרבה ואח"כ מתרחק ומניח האדם לעצמו שיוכל להתקרב כקרבות הקודם מעצמו כדי שיהיה נקרא על שמו שהוא קירב א"ע. וביעקב אע"ה נא' לא אעזבך עד וגו' ונראה כאלו אח"כ יעזבנו ואין זו הבטחה טובה לכאורה.
אבל באמת גם זה הבטחה טובה כי העזיבה אח"כ היא הכרחית בהנהגת העולם הזה הדומה ללילה והעדר הארה הברורה רק כל ימיו בנסיונות וזה נקרא עזיבה כמ"ש בחזקי' כי עזבו וגו' לנסותו. ויעקב אע"ה שהוא שורש כל אומה הישראלית הובטח לא אעזבך עד וגו' שמקודם יהיה ההארה כל כך עד שיהיה בטוח שבעת העזיבה דאח"כ ג"כ לא יהיה צדיק נעזב ובכל אשר יעשה יצליח….
נמצאנו למדים , יש את המציאות שאולי יכולה להראות עזובה ,ויש את האמונה של האדם שיודע "לא ראיתי צדיק נעזב" ולמה לא ראיתי לא כי אין מצב קשה או אדם עם קשיים ,אבל אם אתה צדיק אם אתה מאמין ,אם אתה יודע שהקב"ה לא עזב אותך לעולם לא תרגיש נעזב , ומתי שתזכה להרגיש כך אז אתה מגיע למדרגה שדיבר עליה ר' צדוק שהקרבה והאמונה הם שלו והוא קנה אותם בדין ע"י ניסיונותיו ולא רק בחסד ההבטחה האלוקית , אז נהפוך את הסדר מהאדם לבורא לא ראיתי צדיק נעזב – כי לא אעזבך.
תשס"ז