מדוע התעקש יעקב לשכל את ידיו? וַיֹּאמֶר יוֹסֵף אֶל אָבִיו לֹא כֵן אָבִי כִּי זֶה הַבְּכֹר שִׂים יְמִינְךָ עַל רֹאשׁוֹ. וַיְמָאֵן אָבִיו וַיֹּאמֶר יָדַעְתִּי בְנִי
בפתח נאום הפרידה שלו מבניו, מבקש יעקב אבינו לחשוף בפניהם טפח מהעתיד להתרחש. חז"ל סברו שטפח זה איננו אלא סוד גאולתם של ישראל. כך מתארת
דבריו האחרונים של יעקב לבניו ומשמעותם ד"ר מוטי גולן דבריו האחרונים של יעקב אבינו לבניו, התופסים כשליש מפסוקי פרשת "ויחי (ל"ב פסוקים) תופסים את תשומת
יתגדל ויתקדש שמיה רבא בנימין מונק – מנהל מכון ירושלים לחזנות לפני ימים מספר צוין יום עשרה בטבת כ"יום הקדיש הכללי" לקדושי השואה. אמירת הקדיש
ברכות היו זה כבר מטבע עובר לסוחר. עשרות ומאות אנשים, בארץ ובעולם, נוהגים דרך קבע להשפיע מברכותיהם לאחרים, לרוב חינם אין כסף, אך לא אחת
פרשת הילדות האתיופיות צריכה להיבחן במבט רחב יותר. מדובר במפגש מורכב של מערכת חינוך שהממד הפרטי בה גדול מידי; ברצון שיש בו סתירה פנימית –
בפרשת ויחי מברך יעקב אבינו ע"ה את בניו בטרם מותו, ומבקש לציידם בכלים להתמודדות עם אתגרי העתיד. בתוך הברכה טומן אבינו הזקן גם תוכחה גלויה
מה ערכה של אמת סובייקטבית? איתן פינקלשטיין, דוקטורנט לתנ"ך במכון הגבוה לתורה באוניברסיטת בר-אילן "בִּנְיָמִין זְאֵב יִטְרָף" (בראשית מ"ט, כז) – מדבר בשופטיו, מה הזאב
במרכז הדרמה המתחוללת בשליש האחרון של ספר בראשית, נפרשת מסכת היחסים המורכבים, הבעייתיים והסבוכים בבית יעקב אבינו. המחנאות השוררת בו בראשית הדרך, מציבה בראשיתה את
על העיוורון הרב אלעזר אהרנסון, ראש ישיבת ההסדר חולון "ועיני ישראל כבדו מזוקן, לא יוכל לראות". לכאורה אנו רואים כאן את יעקב בחולשתו, בזקנתו. איזה
