כל המאמרים במדור שמות

בפעם שניה בפרשתנו מתמודדים בני ישראל, שיצאו ממצרים, בתלאות המדבר ובמחסור במים לשתייה. העם קצר רוח ותאב להגשמת ההבטחה הא-לוהית: "וָאֵרֵד לְהַצִּילוֹ מִיַּד מִצְרַיִם וּלְהַעֲלֹתוֹ

בפרשת בא מתוארות שלוש המכות האחרונות בסדרת עשרת המכות שניתכות על מצרים. תכליות רבות היו למכות, אחת מהן, מתוארת בפסוק: "וידעו מצרים כי אני ה'

הבשורה כי העולם הזה אינו אטום, אלא יש לו מנהיג ומצווה היא חלק בלתי נפרד מאביב העולם "יציאת מצרים תישאר לעד האביב של העולם כולו"

יעקב היה הראשון שגילה חיבה יתירה, אהבה בלתי אמצעית, לא רק לבניו אלא גם לנכדיו גודש האירועים בפרשת בא, היקפם ועוצמתם, ששיאם ב"גראנד פינאלה" של

שעת גאולה היא שעת חיפזון ומהירות לא של בני ישראל, אלא מצידו של הקב"ה קרבן הפסח נאכל 'בחיפזון': "וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם

                    פרשת השבוע מגוללת את שלוש המכות האחרונות שהמצרים חווים לנוכח התעקשותו של פרעה שלא לשחרר

מה היה הצורך בתחבולה אם לאחר מכת הבכורות היו יכולים לברוח ממצרים לצמיתות? לאחר שהובטח למשה במעמד הסנה שישראל ייצאו ממצרים עם רכוש, מתואר בפרשתנו

האם "אבותינו גנבים היו?" כך שואל אבן עזרא על שאילת הכלים של בני ישראל מהמצרים. לכאורה, בני ישראל שלקחו כלי כסף וזהב ובגדים מהמצרים בהשאלה,

במכת החושך כותבת התורה: "…וַיְהִי חֹשֶׁךְ אֲפֵלָה בְּכָל אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁלֹשֶׁת יָמִים… וּלְכָל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָיָה אוֹר בְּמוֹשְׁבֹתָם". כדי לענות על השאלה כיצד זה התרחש,

פרשתנו הינה המשכה הישיר של הפרשה הקודמת, באשר היא ממשיכה את מכות מצרים, שמטרתן אינה רק בגדר עונש למצרים, כי אם לגילוי שמו של הקב"ה