כתוב בפרשת כי תשא: "וַיְדַבֵּר יְדוָד אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה: …וַאֲנִי הִנֵּה נָתַתִּי אִתּוֹ אֵת
פרשת כי תשא מקפלת בתוכה את חטא העגל. חטא העגל מהווה נפילה ציבורית גדולה של עם ישראל. במדרש אנו מוצאים את יחס האל לחטא העגל
האדם משחר ההיסטוריה ועד ימינו זקוק לסמלים מוחשיים המבטאים כוחות רוחניים כמו גם כוחות חומריים. "השור המסתער" מסמל את "עבודת האלילים" של התרבות האמריקנית, הבאה
אנו שומעים בפרשה על עבודתו של בצלאל, שהקב"ה ברך אותו בחכמה ובתבונה ובדעת. מדרש תנחומא (לה), רואה בתכונות אלו מידות שבהן ברא הקב"ה את עולמו,
חז"ל ביארו שמי שהוביל את 'מעשה העגל' היו ה'ערב רב' שהצטרפו לעם ישראל ביציאת מצרים זמן של משבר לאומי, הוא זמנה של מנהיגות. של דמות
"ותנא דידן למעוטי סוסים וגמלים מנא ליה? אמר רב פפא: כל מקנך תזכר – כלל, שור ושה וחמור – פרט, כלל ופרט, אין בכלל אלא
"וַיְדַבֵּר ד' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לַד' בִּפְקֹד אֹתָם וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד
במהלך החיים מתרחשים אירועים קשים הדורשים מחאה שאינה שגרתית, והתגובה חייבת להיות קיצונית על מנת שהמסר החינוכי ייטמע אחד האירועים המזעזעים והמפתיעים ביותר בתולדות עם
בהיותו על ההר, משה עוד קיווה שיש תקוה לעם ישראל להיות ראוי לקבל את הלוחות העוסקים בלימוד "חטא העגל" עסוקים בעיקר בעשיית העגל; מה
כאשר אדם ישן בלילה מסתלקת ממנו רוח הקדושה, ובמקומה שורה על האדם רוח טומאה בפרשת השבוע כותבת התורה על רחיצת הכהנים במי הכיור, ובעקבות כך
