לצד המנהג הקדום של "הכאת המן" ברעשנים ובשריקות בוז כל אימת ששמו נזכר, התפתח בקהילות רבות המנהג לעשות כן גם באחד הפסוקים החותמים את המגילה,
"כבודו של אדם בגדו (כסותו)" (על יסוד שמות רבא י"ח) על בגדים ופנימיות: הסמיכות בין עיסוק הפרשה בשמן המאור לבין עיסוקה בבגדי הכהונה, מאיר את
בשבת האחרונה פרשת תרומה, הלך לעולמו אברהם רפאל אלון בן אברהם אבינו. סיפורו של אברהם אלון הוא סיפור מופלא של גיור והשגחה פרטית. בזכותו של
כשרבי יהודה הנשיא עורך מסכת שתעסוק בענייני פורים, למרבה הפלא הוא אינו קורא לה 'מסכת פורים' אלא 'מסכת מגילה'. כאשר הרמב"ם כותב את הלכות פורים
בפרשתנו נזכר השֶמֶן בהקשרים שונים: שמן להעלות נר תמיד, שמן המשחה, סולת בלולה בשמן ועוד… מהו שֶמֶן ומה מקומו בעבודת המקדש ובחיינו? שמן הנו חומר
פרשת תצוה אף היא עוסקת בהקמת המשכן. הפעם הפרשה מצווה ומפרטת על איסוף שמן לצורך הדלקת המנורה, הכנת בגדי הכהנים, ומכאן להבחנה שבין בגדי כהן
מה אפשר לקחת אתנו מסיפור המגילה? מתוך שלל הבשורות, טוב לעמוד על נקודת המפנה. אחד הרעיונות הבסיסיים במגילה מופיע בפיוטו של רבי יהודה הלוי לפורים
כששלחה אסתר לחכמים וביקשה מהם: "כתבוני לדורות" [מגילה ז א] השיבו לה חכמים: "קנאה אתְּ מעוררת עלינו לבין האומות". תשובתם זו של חכמים היא לכאורה
חז"ל לא אמרו "משנכנס אדר מרבים בשמחה", אלא – "אמר רב יהודה בריה דרב שמואל בר שילת משמיה דרב: כשם שמשנכנס אב ממעטין בשמחה –
בכ"ט באייר תשל"ז, 17 למאי 1977, בשעה עשר בלילה, בזכותו של השדר המיתולוגי חיים יבין נכנסה לפס הקול הישראלי המילה – מַהְפָּךְ. הוא התכוון
