"כבודו של אדם בגדו (כסותו)"
(על יסוד שמות רבא י"ח)
על בגדים ופנימיות:
הסמיכות בין עיסוק הפרשה בשמן המאור לבין עיסוקה בבגדי הכהונה, מאיר את עינינו לקשר בין הבגד לנפש- בין הפנים והחוץ, ובין פרשת תצווה לפורים.
ה"שפת אמת" כותב על כך שבגדי כהונה הם בבחינת תיקון הגוף ואילו המנורה והשמן הם בבחינת הנשמה.
הסמיכות בין שמן המאור לבגדי הכהונה, מלמדת אותנו על הקשר בין הגשמי לרוחני.
גם במגילת אסתר יש פירוט גדול אודות בגדים, אריגים וסוגי מלבושים.
ההקבלות הללו דורשות תשומת לב מצידנו, שכן ברור שהכתוב לא מנסה לגרום לנו להשוות בין מקדש אחשוורוש לבית המקדש, אלא *להבדיל* ביניהם, כי כשאדם לובש בגד שאינו הולם את פנימיותו, זהו לא בגד- זוהי תחפושת.
כפי שנאמר במדרש רבא:
"יש נאה לבושו- והוא אינו נאה ללבושו".
כשהבגד אינו הולם את האישיות- הוא הופך לבגידה.
הבגדים יוצרים מציאות, שכן הם קשורים לתוכן הפנימי.
כמו הפתגם מן המקורות:
"הבגד עושה את האדם".
שתי גישות שונות.
עלינו להשתדל בפורים ובכל השנה לבחור מלבושים שיהלמו את מהותנו הפנימית וישפיעו עלינו לטובה.
שבת שלום ופורים שמח.
(תצוה – פורים תשפ"א)