כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

סמיכות הפרשיות בין מתן תורה ועשרת הדיברות – ה"כללים הגדולים" שבפרשת יתרו, לבין שלל הפרטים וריבוי הנורמות שבפרשת משפטים, הביאה עמה ריבוי של דברי פרשנות.

ראשיתה של פרשת יתרו פותחת בתיאור תכונתו המיוחדת של יתרו, יכולת השמיעה: "וישמע יתרו". המדרש, ורש"י בעקבותיו, תוהים על פשרה של שמועה זו, ואומרים: "מה

בתדמיתם של רבים נתפסים בני דור המדבר כדור של בני עליה. חלק מכך נזקף למדרשי חז"ל המספרים בשבחם, ומעלים אותם לדרגה גבוהה מזו של נביאי

בין רבבות מלות התורה מסתתרות לא אחת מילות מפתח שבמרוצת הקריאה לא תמיד נותנים אליהן את הדעת. אחת מהן, מופיעה בפרשתנו ובמקומות אחרים בתורה, ומצטרפת

פסוקי התורה צופנים בחובם קודים שונים שמאחוריהם מסתתרים עולמות שלמים. אחד הצפנים החוזרים ונשנים בפרשיות ספר הגאולה, ספר שמות, הוא תיאור שמדגיש לכאורה דווקא את

לפני כשנה אותרו באחד המושבים בחבל יבנה עובדים תאילנדיים אשר התגוררו בתנאים לא אנושיים בתוך מכלאות אווזים. הם עבדו ברצף 20 שעות ביום, שבעה ימים

במשך שנים לא מועטות, הייתה מדינת ישראל לבוז וכלימה, למשל ולשנינה בעולם המערבי בנושא הסחר בנשים. פעולה נמרצת של משרד המשפטים, לצד המחוקק הישראלי שתיקן

אחת התכונות הבולטות ביותר שמאפיינות את המשכן היהודי– ולימים, גם את המקדש – הוא היותו "בית לכל". לא מועדון חברים סגור, של "אנשי שלומנו", אלא

במוקדה של פרשת העגל ניצבת קריאתו של הקב"ה: "וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם" (לג, יט). "חן" זה ניתן להתפרש הן על דרך

סיפור יהודי מספר על שני בחורי ישיבה "בריסקאיים", המחמירים במצוות עד הפרט הקטנטן ביותר, שבערב יום הפורים ערכו סיור בכל העיירה כדי למצוא "אביונים" שניתן