כל המאמרים במדור בשערי המשפט העברי

בתוך האוקיינוס הגדול של תורת ישראל, נחבאים לא אחת ביטויים ופסוקים הכוללים ביטויים מעין "טכניים", שיש הנוטים לחלוף על פניהם ביעף. אך גם בהם, כבכל

האחות הגדולה רואה הכל, וצופה למרחוק. מוזר ככל שיהיה, שמה המפורש של מרים נזכר בכל התנ"ך 14 פעמים בלבד, הרבה פחות מאזכור שמם של אהרן

למרות שהתורה מקמצת בפרטים בנושאים אחרים, היא חוזרת ומדגישה את עניין השבת פעם אחר פעם. לצד שבת בראשית, מופיעה השבת גם בעשרת הדברות, גם בפרשת

סיפור יהודי מספר על שני בחורי ישיבה "בריסקאיים", המחמירים במצוות עד הפרט הקטנטן ביותר, שבערב יום הפורים ערכו סיור בכל העיירה כדי למצוא "אביונים" שניתן

מוקדה של פרשת תרומה ניצבת בניית המשכן והשראת השכינה. אגב כך, מופיע לפנינו ים אינסופי של מידות ושיעורים. מפרט טכני עשיר, שנראה כיורד עד לרמת

בימי הבראשית של מדינת ישראל, נפגש ראש הממשלה דוד בן גוריון עם ידידו ורעו הרב יהודה לייב הכהן פישמן מיימון, שר הדתות ומנהיג "המזרחי". הרב

אחד המאפיינים הבולטים של סיפור יציאת מצרים הוא ההַכָלָה, לא ההַדָרָה, של כל בני ישראל תחת כנפיה של עבודת ה'. לפי גישתו של פרעה, שהדיה

"בשכר נשים צדקניות נגאלו ישראל ממצרים", אמרו חכמים (סוטה יא, ע"ב), וביקשו להוסיף על פשוטו של מקרא בתארם את מעשי גבורתן בשדות מצרים, הגם שבמקראות

בעיני מי שאינו מורגל בתורה, עשויה פרשת פקודי להידמות לדו"ח ארכני וטרחני של רואה חשבון, מאזן רווח והפסד. לאורך עשרות פסוקים, שבה התורה ומפרטת בדקדקנות

משכן ה' אינו מועדון חברים סגור. בניגוד למקדשים בדתות אחרות, שרק אנשי העילית מורשים להיות שותפים לבנייתם ולאחר מכן לבוא בשעריהם, מקדש ה' פתוח לכל.