
אל מחוץ למחנה
"פרשת המקלל" (ויקרא כד, י-כג) שחותמת את פרשתנו, מתארת אמירה קשה שיצאה מפיה של דמות אנונימית-למחצה, בן ליחסי תערובת, שסופה עונש מוות: "ויצא בן אשה

"פרשת המקלל" (ויקרא כד, י-כג) שחותמת את פרשתנו, מתארת אמירה קשה שיצאה מפיה של דמות אנונימית-למחצה, בן ליחסי תערובת, שסופה עונש מוות: "ויצא בן אשה

"וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת להם מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קודש אלה הם מועדי" (ויקרא כג', א'-ב'). מועדי
פרשת אמור עוסקת בתחילתה בעניין קדושת הכוהנים ומיד לאחר מכן עוסקת הפרשה בעניין קדושת הזמן, השבת והמועדים. התורה מסבירה את הבדלת הכוהנים וקדושתם בכך שהם

בשבוע שבו ישבה ועדת השרים לחקיקה על הצעת החוק להגביל את שכר הבכירים אנו קוראים בפרשת השבוע, כחלק אינטרגרלי מפרשת המועדים, את הפסוקים "ובקוצרכם את

בפרשתנו מכונים הן השולחן והן המנורה בכינוי מופלא וחריג – המנורה הטהורה והשולחן הטהור (ויקרא כד, ד-ו). כמה כיווני מחשבה ניתנו בידי הפרשנים בכדי להבהיר

אחת הסוגיות החשובות על סדר היום החברתי בעולם בכלל, ובישראל בפרט, היא ההתייחסות לאנשים עם מוגבלות. בעניין זה עברה מדינת ישראל דרך ארוכה. למן המעבר
'ליל הסדר', כשמו כן הוא. החל מערב זה מתחילה תקופה של 'סדר ישראלי ועולמי' המסתיימים בחג שבועות. וזהו סדרן של הימים החשובים בתקופה הרת גורל

תחילתה של פרשת השבוע, 'אמור', מציבה בפנינו אתגר קשה, כאשר היא מפלה ומדירה בעלי נכויות מעבודת המקדש, וקובעת שכהן בעל מום שיעבוד עבודה חילל בכך
הקריאה של התורה למשפט אחד בפסוק החותם את פרשתנו, מתפרשת בחז"ל במספר אופנים. האפשרות האחת היא לומר שהתורה מצווה על פרוצדורה משפטית אחידה. ניהול סדרי
פרשת המועדות מהווה נושא משמעותי בפרשה. ברם, במרכז הפרשה מצוי פסוק, שלכאורה אינו קשור לסדר המועדות אלא להלכות מתנות עניים: 'וּבְקֻצְרְכֶם אֶת קְצִיר אַרְצְכֶם לֹא