התורה חסה על הממון
טבעו של האדם לאהוב את ממונו, עד כדי כך שחז"ל אמרו (ברכות סא ב): "שיש לך אדם שממונו חביב עליו אפילו מגופו". וכאשר רצו חכמינו
טבעו של האדם לאהוב את ממונו, עד כדי כך שחז"ל אמרו (ברכות סא ב): "שיש לך אדם שממונו חביב עליו אפילו מגופו". וכאשר רצו חכמינו

רבי ישראל מרוז'ין בשבת שעברה התחלנו לעסוק בענף הרוז'ינאי בחסידות. אני מבקש לחבר בדברים הבאים בין שני מאפיינים של בית רוז'ין: האחד, יסוד המלכות בה

הביטוי "רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ" מופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה, אשר חוברה על ידי רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל:

פרשת השבוע שנאמר בראשה "אשה כי תזריע וילדה" (ויקרא י"ב ב') פותחת בפנינו צוהר אל העולם המופלא של תהליך ההיריון והלידה על משמעויותיו הרבות. ראשית

פרשיות תזריע ומצורע עוסקות בנגע הצרעת. חז"ל קשרו בין צרעת האדם ובין החטאים התלויים בדיבור: "מאי דכתיב: "זאת תהיה תורת המצורע" – זו היא תורתו
פרופ' שמואל סנדלר מדוע היולדת מצווה להביא קרבן? מה החטא שביצעה האישה היולדת שמחייב אותה להקריב קרבן עולה וקרבן חטאת? האבן עזרא והרמב"ן מביאים את
קיומה של מדינת ישראל ושגשוגה ממשיכים לאתגר את עולם התורה. לאחר שנים רבות של גלות, בהם הגענו לפסגות בתחום הפסיקה ההלכתית הפרטית והקהילתית – ניצב

פרשת השבוע ונגועי הצרעת, שמראם חשוף לכל, מחזירים אותי אל חדר הטיפולים בו נחשפתי, לא אחת, לכאב ולסלידה עצמית שפתחו מבוגרים ומתבגרים, עקב פגיעה במראם

פרשתנו פותחת באחד מהתופעות המרגשות ורבות העוצמה בהופעת חיים חדשים בעולם: "אישה כי תזריע וילדה זכר, וגו', וביום השמיני ימול בשר ערלתו וגו', ואם נקבה

פרשות תזריע ומצורע עוסקות במערכת ההולדה ובטומאת הצרעת. התורה מלמדת לא רק על נגעי-גוף אלא גם על נגעי-בגד ואפילו נגעי-בית–תופעות פלאיות, כימיות או פיזיקליות, הקשורות