ד"ר יצחק קניגסברגהביטוי "רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ" מופיע לראשונה בתפילה לשלום המדינה, אשר חוברה על ידי רבה הראשי הראשון של מדינת ישראל הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג זצ"ל: "אָבִינוּ שֶׁבַּשָׁמַיִם, צוּר יִשְׂרָאֵל וְגואֲלו, בָּרֵךְ אֶת מְדִינַת יִשְׂרָאֵל, רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ" וגו' ועברה כנראה שינויים סגנוניים קלים בידי הסופר ש"י עגנון.
המאורעות ההיסטוריים שבהם חי הרב הרצוג גרמו אצלו את ההרגשה שזו היא אכן תקופת אתחלתא דגאולה.
ביטוי ארמי זה לקוח ממסכת מגילה (יז',ב'): "והאמר מר בששית קולות, בשביעית מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא? מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא". כאשר עם ישראל נלחם כעם, זה סימן של התחלת הגאולה. גם כתביו של הרב קוק זצ"ל בנושא זה השפיעו עליו: "כן, אתחלתא דגאולה ודאי הולכת ומופיעה לפנינו. אמנם לא מהיום התחילה הופעה זו, רק מאז התחיל הקץ המגולה (סנהדרין צח ע"א) להגלות, מעת אשר הרי ישראל החלו לעשות ענפים ולשאת פרי לעם ישראל אשר קרבו לבוא, התחילה אתחלתא זו" (אגרות הראי"ה חלק ג' עמוד קנה'). הרב הרצוג תרגם את המושג הארמי לעברית: "רֵאשִׂית צְמִיחַת גְּאֻלָּתֵנוּ".
בשונה מהרב הרצוג ושאר רבני הציונות הדתית שראו בשיבת ציון המודרנית את ראשית צמיחת גאולתנו, היה ציבור רבנים מהזרם החרדי שראו בכך אסון לעם ישראל ושידלו את צאן מרעיתם שלא לעלות לארץ ישראל.
נשאלת השאלה איך ניתן להסביר את הגישות המקוטבות של שני סוגי המנהיגים, באשר ליחסם לעליה לארץ ישראל, למרות שנסמכו על אותם מקורות?
חומר תורשתי מוגדר כחומר בעל יכולת שכפול עצמי וקידוד, המעביר מדור לדור תכונות של אורגניזמים חיים וקובע כמעט כל פרט הקשור במראהו, תכונותיו והתנהגותו של היצור. החומר התורשתי מכיל מידע הדרוש לכל פעילויות הגוף. במקרה הפשוט והשכיח ביותר, המידע התורשתי מצוי בחומר תורשתי מסוג DNA.
בחטא המרגלים במדבר היו מנהיגים כמו יהושע בן נון וכלב בן יפונה שדגלו בעליה לארץ המובטחת: "עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ כִּי יָכוֹל נוּכַל לָהּ", והיו עוד עשרה מרגלים שלא רצו לעלות ולכבוש את הארץ: "לֹא נוּכַל לַעֲלוֹת אֶל הָעָם כִּי חָזָק הוּא מִמֶּנּוּ". רבני הציונות הדתית נשאו כנראה את החומר התורשתי של יהושע וכלב וחלק מרבני היהדות החרדית את החומר התורשתי של עשרת המרגלים.
החומר התורשתי של יהושע וכלב התגלה גם אצל זרובבל, עזרא ונחמיה לאחר הצהרת כורש שאפשר לעם ישראל לשוב לארצו ולבנות בה את בית המקדש, אחרי שגורש ממנה. מנהיגים אלה עודדו את העם היושב בפזורה לעלות איתם לארץ ישראל. מולם ניצבו מנהיגים שנשאו את חומרי התורשה של עשרת המרגלים ולא עודדו את העם לשוב לציון. חלקם הסתפקו במשלוח כספים לבניית בית ה' אשר בירושלים.
המרגלים הצליחו לעכב את כניסת עם ישראל לארץ המובטחת בארבעים שנה, וגרמו לטרגדיה הנוראה של מות שש מאות אלף הגברים היוצאים ממצרים מבן עשרים שנה ומעלה. גם בתקופת שיבת ציון המודרנית היו אלה נושאי התורשה של המרגלים שעיכבו את הקמת הבית הלאומי לעם היהודי באיסור שהטילו על רבבות יהודים לעלות לארץ ישראל. בכך הם מנעו מהם להיות לפליטה מהשואה האיומה.
ב"ה שזכינו בניצחון החומר התורשתי של יהושע וכלב בהקמת מדינה משגשגת שיש בה מוסדות תורה לתפארת, מוסדות מדע ורפואה, טכנולוגיה וחקלאות מן המתקדמים ביותר בעולם, והפכנו אור לגויים בתחומים אלה.
ביום העצמאות שבו השמחה שורה במעוננו נישא תפילה למי שהביא לנו ניצחון על אויבינו – צור ישראל וגואלו:
כשם שזכינו לראשית צמיחת גאולתנו לפני כשבעה עשורים כך נזכה אי"ה לגאולה השלמה במהרה בימינו אמן!
(תזריע מצורע תשעז)
