
מי מאיים על הגאולה?
פרשיות התורה יש בהן מצוות ויש בהן סיפורים, המצוות הן נצחיות ונכתבו לדורות, אך על הסיפורים שבפרשיות התורה יש לשאול האם הם מתארים מצב שארע

פרשיות התורה יש בהן מצוות ויש בהן סיפורים, המצוות הן נצחיות ונכתבו לדורות, אך על הסיפורים שבפרשיות התורה יש לשאול האם הם מתארים מצב שארע

ברשימה הקודמת ראינו התפתחות מעניינת בעיצוב מצוות המזוזה, אשר קבעה שמזוזה תינתן רק בצד אחד של הפתח, ולא בשני צדדיו, כפי שעולה מקריאה פשוטה בתורה.

תארו לעצמכם יקום עליון, אינסופי, נצחי ומלא באושר ובתענוגות עד אין קץ. לא עולם אחד, אלא אינספור עולמות כאלה. תארו לעצמכם מיליארדי ישויות רוחניות המשוטטות

האסון שאירע במירון בל"ג בעומר, והסולידריות שהתעוררה בחברה הישראלית כולה לנוכח האסון, הציפה מחדש את השיח על אחדות החברה הישראלית, לנוכח אסון ובשגרה. שיח זה

מתארגנים למלחמה – זו אחת המשמעויות של המפקד שבפרשתנו. את היסוד הזה כתב הרמב״ן בפירושו, והוא מתאים מאוד לפשוטו של מקרא, בעיקר לאור ההדגשה ״כל

"וְנָתְנוּ עָלָיו כְּסוּי עוֹר תַּחַשׁ" (במדבר ד, ו). התחש נזכר בתורה שלוש עשרה פעמים, כמין של עור ששימש כסוי עליון (שמות כן, יד) למשכן וכליו. פעם
ד"ר אמנון אלדר מנכ"ל רשת אמי"ת ספר במדבר שאנו מתחילים לקרוא בו השבת, הינו המשך למאורעות המתוארים בסוף ספר שמות. ספר ויקרא המפריד בין שני
רש"י, בפירושו לתורה, פותח כל חומש בהזכרת חיבתן של ישראל. יש בכך קודם כל אמירה רבת משמעות כלפי התורה וכלפי ישראל: התורה פותחת שוב ושוב

השעה ששוחררה ירושלים ושבה לידינו הייתה שעת התרוממות נפש גדולה. ירושלים של זהב הפך להיות ההמנון הבלתי רשמי של מדינת ישראל; העם כולו עמד נרגש
ללאחרונה התעורר פולמוס נרחב באשר לשאלה האם גאולתנו היא עובדה קבועה וקיימת, ואין היא תלויה במעשינו הבחיריים. דיון זה בנוי על המתח המובנה בין אמונתנו