הרב ד"ר משה רט (מכון עולמות)תארו לעצמכם יקום עליון, אינסופי, נצחי ומלא באושר ובתענוגות עד אין קץ. לא עולם אחד, אלא אינספור עולמות כאלה. תארו לעצמכם מיליארדי ישויות רוחניות המשוטטות להן בין אותם עולמות עליונים, ומתענגות על החוויות הנשגבות שהם מציעים, במשך זמן אינסופי. מיליארדי שנים של הנאה הן עבורם רגע אחד קצר.
מדי פעם, חלק מאותן ישויות רוצות קצת גיוון. רוצות לחוות קצת חוויות חדשות, שונות מאלה שהן כבר מכירות. למשל, הן רוצות להרגיש איך זה להיות מוגבל וחלש. איך זה להתמודד עם קשיים ולהתגבר עליהם בכוח הרצון. איך זה להרגיש ספק, מבוכה ובלבול, ויצרים רעים הדוחפים אותך מבפנים, ואיך למצוא את דרך הישר למרות הניסיונות הללו. כמו נסיך מפונק שהתעדן כל חייו בארמון, ומחליט לרדת להתנסות בקיום הארצי של האיכרים הפשוטים, עם ההנאות וההצלחות המיוחדות להם – כך רוצות אותן ישויות לצמצם את עצמן, להגביל את כוחותיהן ואת המודעות שלהן, ולהתנסות למשך זמן קצר ב"חוויית אקסטרים" של מציאות חשוכה, קשה ומאתגרת, כדי לחוות חוויות חדשות ולבחון את עצמן עד כמה הן מיטיבות להתמודד איתן.
אז בשביל אותן ישויות, נברא עולם אחד כזה. עולם חומרי-לכאורה, מוגבל ומצומצם, הנשלט על ידי חוקי טבע שנראים אדישים לגורלם של השוכנים בו. עולם של קיום בגופי חומר, היודעים כאב, עייפות ורעב, מצוקה ותשוקה. השהות בעולם הזה היא תמיד קצרה, כמה עשרות שנים לכל היותר, אבל היא יכולה להיראות ארוכה למי ששוכן בתוכו. והחשוב מכל – אלה היורדים לעולם הזה אינם זוכרים כלל את העולם העליון ממנו הגיעו, אלא תופסים את העולם הזה כמציאות היחידה. שכחה זו היא חלק מהחוויה וההתנסות, שהרי בלעדיה לא היה כאן קושי אמיתי.
והנה מתברר שלמרות הקשיים והניסיונות, מצליחים שוכני העולם הזה ליצור ביחד תרבות משגשגת, אומנות, ספרות, טכנולוגיה, פילוסופיה, יצירות שלמות מכל הסוגים, ולחולל מפעלות גדולים. מתוך החושך מתגלים צדיקים וגיבורים, חסידים ואנשי מעשה, שמאירים את אור האינסוף גם במקום החשוך הזה. איזה ניצחון מפואר.
נכון, לפעמים קשה. לפעמים כואב מאד. הספקות והמבוכות מייסרים במיוחד, ויש גם נפילות.
אבל ביקום של טוב ואור אינסופי, בהחלט יש תפקיד חשוב גם לעולם קטן כזה.
(במדבר תשפ"א)
