כל המאמרים במדור נשא

בשירו הנפלא על עיר הקודש ירושלים של חיים חפר, "הנני כאן", אנו מוצאים שורה מרתקת: "אני חוזר מאלף גילגולים / אני נזיר, בן מלך וקבצן",

וַיְהִי בְּיוֹם כַּלּוֹת מֹשֶׁה לְהָקִים אֶת הַמִּשְׁכָּן וַיִּמְשַׁח אֹתוֹ וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וְאֶת הַמִּזְבֵּחַ וְאֶת כָּל כֵּלָיו וַיִּמְשָׁחֵם וַיְקַדֵּשׁ אֹתָם: וַיַּקְרִיבוּ נְשִׂיאֵי יִשְׂרָאֵל

עו"ד מיכה גדרון, יו"ר ועדת ערר מחוזית לתכנון ובניה מחוז ת"א הלכות הנזיר מובאות בפרשת נשא מיד לאחר פרשת האישה הסוטה. רש"י מסביר סמיכות פרשיות

בלב פרשתנו מספר נושאים סמוכים זה לזה: שילוח הטמאים מן המחנה, מעילה, סוטה, נזיר וברכת כהנים. חכמים ביארו את הקשר שביניהם במספר אופנים, אולם בפשטות

פרשת אישה סוטה משלימה את סדרת האיסורים התומכים בשמירה על הנאמנות בין בני זוג ועל הדבקות שבין איש ואשתו. האיסור הראשון הוא איסור לא תנאף,

פרשת הנזירות המופיעה בפרשה חוזרת ונשנית בהפטרה בסיפור המופלא של התגלות המלאך למנוח ואשתו. בסיפור מובלטת הפסיביות של מנוח ואשתו. אין אנו שומעים על מנוח