
על המחלוקת
המקרא והתלמוד, ספרות ההלכה והפוסקים, רוויות במחלוקות אינספור. בניגוד לתדמית – שניזונה במידה רבה ממחלוקתו של קורח – חכמי ישראל לא ראו במחלוקת כשלעצמה דבר

המקרא והתלמוד, ספרות ההלכה והפוסקים, רוויות במחלוקות אינספור. בניגוד לתדמית – שניזונה במידה רבה ממחלוקתו של קורח – חכמי ישראל לא ראו במחלוקת כשלעצמה דבר

האם יש בידינו מכשיר המאפשר לדעת מתי מדובר במחלוקת שהיא לשם שמיים ומתי מדובר במחלוקת שאינה לשם שמיים? הלוא כל אחד משוכנע, בשעה שהוא נאבק

למרות המדרשים המרובים על כל חלקי התורה, שהם כמים שאין להם סוף, אין עוד פרשה בתורה שרש"י טורח להצהיר בראשיתה: "פרשה זו יפה נדרשת". ודומה
ד"ר חיים שיין, עו"ד קורח פיקח היה. פיקח מאד. עסקן פוליטי מיומן שקרא תיגר על הנהגתם של משה ואהרן. הנהגה שלדבריו שנישלה אותו ואת משפחתו
פרשת קורח נסמכת לפרשת הציצית החותמת את פרשת שלח לך. על מהות סמיכות פרשות אלה עומד המדרש (תנחומא קורח פי"ח, ג): "ויקח קורח, מה כתיב
כל מחלוקת שהיא לשם שמים סופה להתקיים, ושאינה לשם שמים אין סופה להתקיים. איזו מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי ושאינה לשם שמים
אחד ממשפטי ההתרסה הזכורים היטב מפרשת קרח הוא הביטוי שיצא מפיהם של דתן ואבירם, שסירבו להיענות לדרישת משה רבינו להתייצב בפניו. טענתם כלפיו באה לידי

קרתה, פירוש הדבר שלא נקטתי בכל האמצעים כדי למנעה. לפעמים שני הנהגים המעורבים בתאונה אשמים במידה שווה, לפעמים האחד אשם יותר מהשני, ולפעמים האשמה מיוחסת

דו שיח מיוחד ומוזר מתנהל בפרשתנו בין משה רבינו ובין ריבונו של עולם. משה רבינו הבין מדברי ריבונו של עולם – "הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת

"אֵיזוֹ הִיא מַחֲלוֹקֶת שֶׁהִיא לְשֵׁם שָׁמַיִם זוֹ מַחֲלוֹקֶת הִלֵל וְשַׁמַּאי, וְשֶׁאֵינָהּ לְשֵׁם שָׁמַיִם, זוֹ מַחֲלוֹקֶת קֹרַח וְכָל עֲדָתוֹ" (אבות ה', כ'). המשנה משתמשת במחלוקת קורח