מערכת שבתוןד"ר חיים שיין, עו"ד
קורח פיקח היה. פיקח מאד. עסקן פוליטי מיומן שקרא תיגר על הנהגתם של משה ואהרן. הנהגה שלדבריו שנישלה אותו ואת משפחתו מתפקידי כהונה להם היו ראויים על פי ייחוסם. "אני (קורח) בנו של יצהר, הייתי ראוי להיות נשיא על משפחות והוא עשה בנו של עוזיאל קטן של אחי אבא יהי גדול עלי, הריני חולק עליו ומבטל כל מה שנעשה" (בראשית רבה יח,ב).
את מאבקו האישי עטף קורח באידיאולוגיה, לפיה הנהגה המנציחה אי שוויון, גוררת שרירות, קיפוח ועושק המיעוט. "רב לכם כי כל העדה קדשים ובתוכם ה' ומדוע תתנשאו על קהל ה'"(טז,ג). דמגוגיה במיטבה, בעלת קסם משמעותי, שדי היה בה למשוך לצידו של קורח קואליציה עסקנית של מקופחים, בעלי אינטרסים ומשוללי כוח המשרה. קואליציה מסכסכת, נרגנת ובעיתית, המסמלת לאורך הדורות דגם של מחלוקת שלא לשם שמים. סוג מחלוקת המלווה את עמנו לאורך דורות רבים.
מעיון בדברי המדרש ניתן ללמוד על היבט שונה לחלוטין באשר לטיבה ומהותה של המחלוקת. "קפץ קורח ואמר טלית שכולה תכלת מהו שתהא פטורה מן הציצית…בית מלא ספרים מהו שיהא פטור מן המזוזה". (בראשית רבה יח, ג). לא מחלוקת על כיבודים, אלא מחלוקת הנוגעת ליסודות ההלכה. האם למצוות יש טעם הגיוני הניתן להבנה ולניתוח בשכל האנושי בחינת נשמע ונעשה, או שהמצוות הנן ביטוי לגזרותיו של הבורא שמקורם בתבונתו האינסופית של האל ועלינו לקיימן בחינת נעשה ונשמע.
קורח סבר כי המצוות ניתנות לבחינה בקטגוריות אנושיות, מכאן שאין עוד צורך במשה רבנו כפרשן בלעדי ומוסמך של דבר האל. דמוקרטיזציה של פסיקת ההלכה העבירה לצידו מאתיים וחמישים ראשי סנהדראות, שראו עצמם מוסמכים להורות הלכה מבלי צורך להסתמך על הכרעותיו של משה. לשיטת קורח, בפסיקת ההלכה אין צורך במסירה ממורה לתלמיד אלא שבכל דור חכמי הדור ניגשים אל ההלכה בגובה עיניהם. מעדכנים את ההלכה על פי המציאות המשתנה בהתאם לפרשנותה התכליתית, ובהסתמך על הגיונה. פסיקה עדכנית המנתקת את ההלכה ממסורתה, שורשה ורציפותה. משל כאילו ההלכה מוטלת בקרן זווית וכל הרוצה ליטול – נוטל וכל הרוצה לשנות – משנה. דמגוגיה מבית מדרשו של קורח שקיבצה אל תחת כנפיה רפורמטורים, מתקני עולם, משיחי שקר וסתם רבנים שביקשו לגאול" את ההלכה מכבליה.
תלמידי קורח מצויים בכל דור ודור. קורח מת אך בני קורח לא מתו. הם קמים על ההלכה ומעוותים אותה עד לבלי הכר. אותם אלה המכונים יהודים מתקדמים, ציבור נאור, אינם מתקדמים אלא מוקדמים. שתולים במדבר סיני מקדם. תלמידי קורח שלאורך שנים הובילו יהודים רבים במסע אל מחוץ ליהדות, אל התבוללות שעשתה בנו שמות וכילתה זמורות רבים בכרמו של הקב"ה. תמיד בשם הקידמה, האחווה והדאגה לעתידה של היהדות.
ההלכה כתורת חיים בעלת חיוניות מופלאה התמודדה לאורך הדורות עם מציאות משתנה. מתקופת התנאים והאמוראים ועד מתקיני התקנות כולל בימינו אנו. התמודדות אמיצה, יצירתית וחשובה שנעשתה תמיד מתוך אחריות לשמירה על רציפותה של ההלכה, מעמדם המיוחד של גדולי ההוראה שבכל דור ועל פי כללי הפסיקה המקובלים מדורי דורות. התמודדות מתוך הכנעה, תחושת אחריות לעקרונותיה ולערכיה של ההלכה היהודית.
בימים אלה יוזמות חקיקה בכנסת ופסקי דין של בית המשפט העליון מבקשים לגמד את קומתה של ההלכה. להציב מולה מערכת ערכים מעוותת של תרבות מערבית קלוקלת בעיקר באשר לערכי המשפחה והזוגיות, להציג את ההלכה כמיושנת את מול פריצות ההווה. דווקא עתה חשוב לזכור ולהזכיר כי מי שעמדה לאבותינו ולנו מאז ומתמיד היתה ההלכה שעיצבה את מהלך חיינו כעם וכיחידים, וליוותה אותנו לאורך שנות גלותנו.
קורח פיקח היה אך בודאי לא חכם. עיניו לא היו בראשו על מנת לראות את הנזק שמחלוקתו גרמה לעם ישראל.
(קרח תשסט)
