״סוף מסלול״
במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה , שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים הוא ואהרון אחיו את הזכות
במוקד הפרשה עומד כמובן סיפור מי מריבה , שבסופו משה מכה את הסלע ומוציא ממנו מים, אך במעשהו זה מאבדים הוא ואהרון אחיו את הזכות

מתוך ים ההתבטאויות וההתלהמויות של הימים האחרונים, לאחר שמנקים מהברוטו של הוויכוחים הנוקבים את כל הפוזות ואת כל האגו, את הרייטינג ואת השואו – אנו
בתיאורים השיריים של פרשת חקת אנו מוצאים "סגירת חשבונות" עם כמה וכמה מאויבי ישראל לקראת שלהי הנדודים במדבר. בין השאר, מוזכרת התנהגותם הבזויה של יושבי

פרשת השבוע, כמו גם ההפטרה שנסמכה לה, מבליטה תופעה המלווה את ההיסטוריה היהודית משחר ימיה ועד עתה. בני ישראל, עם שרידי חרב שברח משעבוד מצרים
פרופ' מיכאל אביעוז אוני' בר-אילן פרשת "פרה אדומה" היא מן הקשות שבפרשיות התורה. קולמוסין הרבה נשתברו בניסיון להבין את טעמה של המצווה שבה הטמאין מיטהרין
הרב רון הופמן כאשר אדם נטמא למת, מתואר בפרשתנו (במדבר יט) תהליך הטהרה. הכהן לוקח פרה אדומה תמימה ושורפה. בהמשך, הכהן צריך לקחת את אפרה

"וְכֹל אֲשֶׁר יִגַּע עַל פְּנֵי הַשָּׂדֶה בַּחֲלַל חֶרֶב אוֹ בְמֵת אוֹ בְעֶצֶם אָדָם אוֹ בְקָבֶר יִטְמָא שִׁבְעַת יָמים" (במדבר יט, טז) 'בחלל חרב או במת',
משה שולח שליחים אל מלך אדום בבקשה לאפשר לעם ישראל לעבור דרך ארצו. ההנחיות שנותן משה לשליחים כוללות הוראה לפתוח בהסברים היסטוריים המלמדים על זכות
בסוף הפרשה מופיעה שירה קצרה המזכירה בפתיחתה את שירת הים: 'אָז יָשִׁיר יִשְׂרָאֵל אֶת הַשִּׁירָה הַזֹּאת עֲלִי בְאֵר עֱנוּ לָהּ: בְּאֵר חֲפָרוּהָ שָׂרִים כָּרוּהָ נְדִיבֵי
פרשת חקת מתחילה בהלכות פרה אדומה שטעמה לא ברור ומסתיימת בהיערכות עם ישראל בערבות יריחו לקראת מעבר הירדן במהלך טבעי ומובן לחלוטין. לכאורה ההיפך המוחלט.