מערכת שבתוןהרב רון הופמן
כאשר אדם נטמא למת, מתואר בפרשתנו (במדבר יט) תהליך הטהרה. הכהן לוקח פרה אדומה תמימה ושורפה. בהמשך, הכהן צריך לקחת את אפרה ולשים אותו על מים חיים. פרשה זו על פניה, נראית חסרת פשר. כך נראה מהמדרש (במדבר רבה, פרשה יט) – "אמר שלמה על כל אלה עמדתי ופרשה של פרה אדומה חקרתי ושאלתי ופשפשתי (קהלת ז, כג) אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". שלמה המלך לא הצליח להבין את טעמה של פרה אדומה.
על אף זאת, הרש"ר הירש מבאר את טעמה של הפרשה. הצבע האדום של הפרה מסמל את מלוא שפע החיים. הפרה צריכה להיות ללא מום כדי להיות מושלמת פיזית, שיא החומריות. את הבהמה המושלמת הזאת הכהן שורף ונשאר אפרה. בנוסף, שורף הכהן עץ ארז, אזוב ושני תולעת, וגם את אפרם מוסיפים לאפר הפרה. את האפר שמים במים חיים.
הפרה והצמחים מייצגים את עולם החי. אמנם האדם, בעלי החיים והצמחים משותפים בכך שהם הופכים בסופו של דבר לאפר, אך אצל האדם יש גם יסוד נצחי, מכיוון שיש לו נשמה אלוקית. הערבוב של אפר ומים חיים, הוא ערבוב של הטבע ושל האלוקים. המים החיים מסמלים את העובדה שהדבר האלוקי הוא נצחי. המים החיים צריכים להיות על האפר מכיוון שהם אלה שצריכים לגבור על החומר. את הערבוב של האפר והמים החיים מזים על מי שנטמא מהמת ובכך מלמדים אותו שיש לו אפשרות להגיע לחירות מוסרית ולחיות חיים של טהרה וקידוש החומר. התורה רוצה לומר לנו שהחלק הגופני שלנו (הבהמה) צריך לשרת את החלק הנפשי אלוקי שלנו.
הרש"ר הירש מבאר שהרואה את המת, עלול לחשוב שכפי שיש חוסר חירות גופנית, כפי שהמוות וכוחות הטבע משתלטים על האדם, כך לכל אדם יש חוסר חירות נפשית. כנגד רעיון זה באה פרשת פרה אדומה ומראה שיש לאדם חירות מוסרית וחופש פעולה. בניגוד לרש"י שפירש על פי המדרש שמה שנאמר בתחילת הפרשה "זאת חוקת התורה" הכוונה לכך שפרה אדומה היא גזרה ללא טעם מאת הקב"ה ואין רשות להרהר אחריה, הרש"ר הירש מסביר ש"חוקת התורה" הכוונה שהחירות המוסרית אותה מבטאת הפרה האדומה היא היסוד לכל התורה ולכן פרשת פרה אדומה נקראת "חוקת התורה".
כאן עולה השאלה, כיצד שלמה המלך לא ידע מהו הביאור לפרשת פרה אדומה והרש"ר הירש כן. הרב קוק בעין איה (שבת פרק ב, פסקה ז) מסביר שהסיבה לכך שאנו מוסיפים בחנוכה כל יום נר נוסף היא משום שאור הנר מסמל את הדעת, ואצל עם ישראל כל דור מוסיף דעת לאוצר הכללי שלו. נראה שאכן בדורות הקודמים לא היה ידוע מהו פישרה של פרשת פרה אדומה ואילו בדורות האחרונים ניתן יותר להבינה. הרש"ר הירש ופרשנים נוספים הוסיפו ליהדות טעמים של מצוות שעד זמנם לא היו ידועים. יתכן שהסיבה לכך היא כפי שהרב קוק כותב בכמה מקומות (כגון במאמר "הדור"), שהעולם הולך ומתבגר, ואנשים פחות מעוניינים להיות כפופים ולעשות דברים בלי הסבר. לילד קטן לא מסבירים אלא מצווים אותו לעשות כך וכך. ככל שהילד מתבגר, הוא מעוניין להבין מה הסיבה שהוא צריך לעשות את הפעולה. בדור שלנו, רוב הנוער רוצה להבין לפני כל מצווה שהוא עושה, מדוע הוא צריך לקיימה. לפי זה, ניתן להוסיף שככל שהעולם מתקדם, לדברים רבים יותר בתורה מתגלה טעמם וכך ניתן להתחבר אליהם ביתר קלות, כפי שמתאים יותר לדורנו. כמובן שעדיין ישנן מצוות בתורה שאין להם ביאור טוב ואנו נקראים לנסות ולהבינם, ואם איננו מצליחים בכך, להשתדל להמשיך לקיימם באהבה.
(חוקת תשעה)
