כל המאמרים במדור מטות-מסעי

"ונס שמה הרוצח מכה נפש בשגגה" (במדבר ל"ה, יא) – ולא בזדון. ואם יהרֹג בזדון, ויאמר 'בשגגה הרגתי' ויהא בורח לערי מקלט, אמר הקב"ה: אפילו

נביאי ישראל וחכמיהם העלו פעמים רבות את סוגיית "צדיק ורע לו רשע וטוב לו". קושי עז הם חשו באותן מציאויות בהן נראה כי אין הקב"ה

סיומו של ספר במדבר הוא בעצם ההכנות האחרונות לקראת הכניסה לארץ ישראל. שהרי, למרות שלפנינו עוד חומש שלם עד לספר יהושע, הרי שרוב רובו של

לפי שגרם מנשה בן יוסף לשבטים לקרוע בגדיהם – על מעשה הגביע הנמצא באמתחת בנימין, לפיכך נקרעה נחלתם חציה בארץ וחציה מעבר לירדן. פסיקתא זוטרא,

"ככל היוצא מפיו יעשה" – עולם ההלכה הצליח להטמיע יחס מורכב מאוד לנדרים. הלכות נדרים בשולחן ערוך פותחים בהתנגדות עיקשת לנדרים, המובאת על המשנה הקובעת

ד"ר עמוס בר דע כמו כל דבר גם הציונות הדתית מתחלקת לשלוש, התורני לאומי (או החרדלים), הבורגנות הדתית (השדרה המרכזית) והאורתודוקסיה המודרנית, והנה, בתלתא דפורענותא

בפרשת מטות מצווה הקב"ה את משה לצאת למלחמה יזומה נגד המדיינים. הסיבה פשוטה – האסון הגדול שנגרם בעטיין של בנות מדין, שהזנו את בני ישראל