
לא בושה להיות פרימיטיביים
לא כל הנוצץ זהב הוא, ולא כל מה שנראה מתקדם ונאור – הוא באמת כזה קשה להתמודד מול מי שנתפס כסוס המנצח. אחד הקשיים המרכזיים

לא כל הנוצץ זהב הוא, ולא כל מה שנראה מתקדם ונאור – הוא באמת כזה קשה להתמודד מול מי שנתפס כסוס המנצח. אחד הקשיים המרכזיים

בקטע המסיים את פרשת כי תצא, מופיעות שלוש מצוות הקשורות לעמלק. המצווה הראשונה מגולמת במלה הראשונה בקטע זה: "זכור", ואילו המצווה השלישית, בצמד המילים האחרונות

אחד המאפיינים הבולטים של המשפט העברי, שהשפיעו השפעה מכרעת על דרך התפתחותו עד ימינו, הוא ניסוחו "על דרך המקרה" (מה שמכונה בלשון משפטנים ניסוח קזואיסטי,
לקראת סוף פרשת עקב מופיעה אחת מפרשות קריאת שמע (דברים י"א, י"ג-כ"א): "וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֹתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת
אבי וינרוט, עו"ד משה מדגיש בפני עם ישראל כי הקב"ה "לא ישא פנים ולא יקח שוחד". וקשה, הן מקרא מפורש בברכת כהנים (במדבר ו', כ"ה)
פרשת עקב כמו פרשת ראה אחריה ופרשת ואתחנן לפניה עומדת על הברית בין העם לאלוקיו המתבטאת במערכת יחסים של חובות וזכויות, שכר ועונש. עמידת העם
במהלך הפרשה התורה משווה בין שיטת ההשקיה, הנהוגה בארץ ישראל לעומת ההשקיה הנהוגה במצרים. בעוד, שבארץ מצרים ההשקיה נעשית על ידי שאיבת מים מהנילוס: 'כִּי

הלב תופס מקום מרכזי בתורה. מספר הפעמים שהלב מופיע בתורה, על הטיותיו השונות, עולה לכדי עשרות רבות, ומלמד על מקומן החשוב של "חובות הלבבות" בעבודת

ארץ ישראל – ארץ מיוחדת היא. ייחודה מצוי ברבדים שונים ומגוונים של המציאות. אחד מהם מודגש בפרשת השבוע שלנו – זוהי ארץ התלויה בגשם. לא
"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן" (דברים ט', א) – אמר רבי תנחומא: שהיה משה מחבט עצמו לפניהן ואומר להם: אתם עוברים – אני