הרב יובל שרלו (ראש ישיבת אורות שאול תל אביב וראש המרכז לאתיקה בארגון רבני צהר)ארץ ישראל – ארץ מיוחדת היא. ייחודה מצוי ברבדים שונים ומגוונים של המציאות. אחד מהם מודגש בפרשת השבוע שלנו – זוהי ארץ התלויה בגשם. לא כארץ מצרים היא בה קיים הנילוס כמשקה קבוע של האדמה, כי אם ארץ שלמטר השמיים תשתה מים. על אף מפעלי ההתפלה המבורכים, על אף המוביל הארצי, ועל אף עניינים רבים אחרים ומגוונים – הארץ עדיין תלויה לעולם בגשם מהשמיים.
כיצד מביאים גשם ? כיצד גורמים לכך כי משק המים של ישראל יוכל לשאת על גבו את תושבי הארץ כולה, הנזקקים לגשם מן השמיים ? כבכל עניין הקשור לדרכו של האדם המאמין מדובר בשני רבדי פעילות. פעילות אחת נעשית על הארץ, ועליה מופקדים המומחים בדאגה למשק המים. ישנן פעולות פיזיות שונות שניתן להגביר את המטר היורד מן השמיים – חלקן גלובאליות וחלקן מקומיות. פעולות אלה בדרך כלל אינן קשורות לאדם הפרטי. אולם האדם הפרטי יכול לדאוג לכך כי המעט הקיים יתחלק בצורה חכמה והוגנת בין הנצרכים לו. הוא יכול לדאוג לכך שלא יבוזבזו מים לחינם; הוא יכול לתמוך ביוזמות שעיקרן חלוקה הגיונית יותר של מים בין צריכה ביתית ובין חקלאות ותעשיה; הוא יכול לדאוג לכך שמקורות המים המצומצמים לא ינוצלו עד תום, לא יומלחו, ולא יזוהמו; הוא יכול להתקין בביתו חסכמים ושאר מנגנונים; הוא יכול לתמוך במגמות התפלה, אם כי בחכמה ובזהירות שלא יקום הגולם על יוצרו ועוד ועוד. כל אלה הן פעולות שאף אנשים מאמינים באמונה שלמה מופקדים עליהם, כחלק מהמשנה הכללית של השתדלות ועשיית דברים על הארץ.
אולם בכל אלה פרשת השבוע שלנו לא עוסקת. היא עוסקת בהקשר אחר לחלוטין של חוסר מים: "השמרו לכם פן יפתה לבבכם…וחרה אף ד' בכם ועצר את השמיים ולא יהיה מטר והאדמה לא תתן את יבולה". משק המים הוא גם תוצאה של עולם רוחני, מצוותי וקדושתי. בדיוק כשם שאנו פונים לספר תהילים כאשר חס ושלום חולה מוטל בתוך ביתינו, והדבר אינו סותר כלל את העובדה שהוא מטופל בבית חולים בדרכה של הרפואה המדעית, כך נכונים הדברים גם ביחס למים. שערי גשמים נותרו ביד ריבונו של עולם, והוא לא העניק אותם לאדם באופן מלא. השאלה האם יורד גשם או לא תלויה גם בשאלת המעשים הטובים וההתנהגות המוסרית שלנו על הארץ, הנאמנות שלנו לדבר ד' ולבריתו, עשיית המצוות ומאבק ברוע ובעוול. הבצורת אינה מנותקת כלל מעולמנו הרוחני, ומפלס הכינרת קשור גם לחיי הקדושה, המוסר והצניעות בהם אנו חיים. פרשת השבוע שלנו מהווה אפוא קריאה גדולה להתעוררות רוחנית ולרענון האמונה כי מה שמתרחש כאן על הארץ קשור בצורה פלאית לשאלת שמירת המצוות והליכה בדרך התורה. במבט רחב יותר, אין מדובר על גשם בלבד, אלא גם על המציאות המדינית והביטחונית שלנו.
אין אנו יודעים את פלא הקשר הזה; אין אנו יודעים כיצד שופט ריבונו של עולם את הנעשה על הארץ; למעלה מכך, אין אנו יודעים עד כמה הדברים מתנהלים כיום אחד לאחד, שכן אין אתנו נביא, אין השראת שכינה, ועידן הקשר הישיר בין מעשה אדם ובין תגובת שמיים נגנז מאז נסתלקה שכינה מאתנו לגובהי מרומים, והיא עדיין לא שבה בחזרה. על כן יש להימנע ממניפולציות, מחשבונות שמיים, ומטענה כי אנו יודעים את הכללים ואנו מסוגלים להצביע ולהבחין בין עובד אלוקים לאשר לא עבדו. לא את הדרכים המדויקות פורשת פרשת השבוע בפנינו אלא את העיקרון, והוא הקריאה הגדולה לנאמנות לדבר ד', להליכה בדרכיו, ולאמונה .
(עקב תשע)
