כל המאמרים במדור בחברה הישראלית

"אָרוּר לֹקֵחַ שֹׁחַד לְהַכּוֹת נֶפֶשׁ דָּם נָקִי וְאָמַר כָּל הָעָם אָמֵן" – בשל הקשיים בתפקוד הנהגה כאשר היא נמצאת בחקירות נשמעת מידי פעם ההצעה כי

בפרשת השבוע שכותרתה "שופטים ושוטרים תתן לך בכל שעריך, ושפטו את העם משפט צדק", מופיע ציווי גדול בעולמה של מורשת ישראל דברים יז, ט): "וּבָאתָ

יחסים שבין אדם לחבירו מתקיימים בשני צירים – ציר אחד הוא ציר החסד, האהבה והרחמים. ציר זה מכונה בתורת הסוד צד ה"ימין". זהו המקום בו

אחת הסכנות הגדולות שניצבות לפתחה של מערכת שלטון היא השחיתות, המוסרית והממונית. "הכוח משחית", קובעת אמרה נודעת שיצאה מפי הלורד האנגלי אקטון, "וכוח מוחלט משחית

ישנו פער קשה מאוד להאזנה בין מה שאנו קוראים בפרשת השבוע, לבין מה שאנו חווים על בשרנו, ונחשפים בכל יום למציאות המרה. התורה מציירת את

כל נסיון להסביר בכלים רציונאליים את טיב הקשר הרוחני שנקשר בין ישראל לקב"ה במעמד הר סיני, סופו להיות מעומעם ובלתי ממוקד. ההיתה זו נבואה כלל-ישראלית?

בבואנו לכתוב על אודות השבת הקודמת לתשעה באב, נוטה הלב באופן טבעי לגעת בנושאים חשובים, אך כאלה שאנו רגילים לעסוק בהם תדיר. קשה להתעלם מהרלוונטיות

יבורכו אנשי "סיבוב השערים" שזיכו אותנו בדרך מיוחדת במינה להתקשר להר הבית. דרך זו מאפשרת לכל הרוצה – בין אלה הסוברים שאסור לעלות להר הבית

בפרשתנו, אגב תיאור וידוי המעשרות, אנו שומעים נוסח מיוחד של תפילה לבורא עולם (דברים כו,טו): "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל

אחת הסכנות הגדולות שיש בעיסוק בסוגיות העומדות על סדר היום, היא התחושה העמוקה כי אם מדברים על נושא מסוים – יצאנו ידי חובה, שהרי עסקנו