התרבות הנרטיבית של העידן הפוסט מודרני, אינה רואה את עצמה מחויבת לאמת אובייקטיבית. מבחינתה די ב'אמת לשעתה'. מאידך גיסא, התבונה האנושית מתקשה לקבל חריגה מעקביות
להוציא את צה"ל, מורשת הקרב, וזיכרון הנופלים מתוך הוויכוח הפוליטי 'מכון הראל' הוקם בחיספין בשנת תשנ"ז (1997) לזכר תלמידי, קצין השריון ובן הישיבה, סגן
השיח הציבורי הפוליטי והעסקי בעידן הפוסטמודרני הפך להיות שיח מטרתי ונרטיבי, ולעיתים גם ציני וחסר עכבות. הגופים השונים מפעילים בו לא פעם כלי יח"צ ועיצוב
לפני כמאתיים שנה ניסח מהנדס צרפתי בשם סדי קרנו את 'החוק השני של התרמודינמיקה' שמתאר תהליכים טבעיים שמוכרים לכל; שככל שהזמן מתקדם כך 'אי הסדר'
בערב שבת שעברה נרצחו באכזריות מתועבת שבעה ונפצעו קשה שלושה, ביציאה מבית הכנסת בנוה יעקב שבירושלים. השבת, בשלח, שבת שירה, ערב ט"ו בשבט, יסתיימו ימי
משה רבנו הוא מודל של גדולה ומנהיגות שממנו יש ללמוד לדורות שעת משבר לאומי היא שעת מבחן לציבור ולמנהיגות כאחד. שעת משבר יוצרת עומס כבד
החברה האנושית היא יצירה אלוקית מופלאה ומורכבת. ההתבוננות בתהליכים החברתיים שנוצרים בה מרתקת. בדרך כלל נוצרת בה שכבה מובילה שמכתיבה את סדר יומה. לעיתים שכבה
השם שניתן לעצמים, לבני אדם, למקומות ולתופעות, הוא אחד הדרכים העיקריות שניתנו לתבונה האנושית להביע את היחס אליהם, ואת המהות שלהם. לא בכדי מציינת התורה
לפני כשבוע קיימנו בהיכל ישיבתנו במודיעין אזכרה לרא"ל במיל' אמנון יוסף ליפקין שחק ז"ל, שהיה שותף בהקמת הישיבה, במלאת עשר שנים לפטירתו. עמידתו האיתנה בראש
מה גורם לכך שבימי השגרה יש ש'מתנכרים' ושוכחים את אחוות האחים, כלפי בני עמם מכל המגזרים?! ומדוע נדרשות, חלילה, צרות משותפות כדי להרגיש ש'אחים אנחנו'?!
