כל המאמרים במדור מועדים

'לא אגדה רעי ,ולא חלום עובר, הנה מול הר סיני ,הסנה, הסנה בוער. הו, שלהבת יה – עיני הנערים, הו, שלהבת יה – ברעום המנועים,

בתורה אין זכר מפורש למתן תורה דווקא בשבועות (וחכמים אכן נחלקו בדבר התאריך המדויק של קבלתה). אופי החג מתמקד בפן החקלאי, "חג הקציר". ברבות השנים,

הרב יעקב אריאל הרב הראשי לרמת גן כן, למרות שבשמות שונים כונה חג השבועות: חג הקציר, חג הביכורים, עצרת. ודווקא 'זמן מתן תורתנו' לא הוזכר

השנה, כמו בכל השנים המעוברות, קוראים את פרשת "בהעלותך" מיד לאחר חג שבועות, וסמיכות זו מזמנת לנו השוואה מאלפת למגילת רות שקראנו בתחילת שבוע זה.

מעמד הר סיני וקבלת התורה ניצבים במוקדו הרוחני-דתי של חג השבועות. סמיכות החג לתחילת ספר במדבר, שמאופיין בחלוקה ל"שבטים" שונים, מזמינים אותנו לעיון מחודש במתח

בימי שפוט השופטים ניצב עם ישראל בפני משבר כפול והדבר בא לידי ביטוי בכפל המילים: "ויהי" שפותחות את מגילת רות: "ויהי בימי שפוט השופטים ויהי

בִּיכּוּרִים הם הפירות הראשונים של השנה, משבעת המינים שהתברכה בהם ארץ ישראל. מצווה מהתורה להביא את הביכורים לבית המקדש ולהעניקם במתנה לכוהנים. מקור המצווה בפרשת

אין דבר שמרתק אותי יותר מאהבה. והפעם אולי אפילו יותר מתמיד. אז אם ברומנטיקה עסקינן, בואו איתי רגע, ונפליג לכמה שניות על גלי הדמיון והפלאות.

מבין הפסוקים הרבים והדרמטיים במגילת רות, מושכות את ליבי דווקא שלוש המילים – 'לְמִי הַנַּעֲרָה הַזֹּאת?'. בועז, הגביר החשוב הגדול, אִישׁ גִּבּוֹר חַיִל, מגיע מבית

אז מה באמת קרה שם בגורן, ולמה בועז הוא אחד הגברים המרשימים ביותר במקרא? "וַיֹּ֨אכַל בֹּ֤עַז וַיֵּשְׁתְּ֙ וַיִּיטַ֣ב לִבּ֔וֹ וַיָּבֹ֕א לִשְׁכַּ֖ב בִּקְצֵ֣ה הָעֲרֵמָ֑ה וַתָּבֹ֣א בַלָּ֔ט