כולם מגיעים לליל הסדר

שני גואלים גדולים יש לעם ישראל. האחד משה רבנו הגואל הלאומי בשעה שיצאו ממצרים והשני הוא אליהו הגואל לעתיד לבוא וכפי במדרש פסיקתא רבתי פסקא ד:
'ובנביא העלה ה' את ישראל ממצרים זה משה ובנביא נשמר זה אליהו, אתה מוצא שתי נביאים עמדו להם לישראל משבטו של לוי משה ראשון ואליהו אחרון …משה גאלם ממצרים בשליחות ועתה לך ואשלחך אל פרעה וגו' (שמות ג' י') ואליהו גאלם לעתיד לבא בשליחות הנה אנכי שולח לכם את אליהו הנביא'.
שמו של משה אינו מוזכר בהגדה ויתכן שהסיבה לכך נעוצה בצורך לייחס את גאולת ישראל ממצרים להקב"ה ולא לבשר ודם. 'ועברתי בארץ מצרים' אני ולא מלאך, 'והכיתי כל בכור בארץ מצרים' – אני ולא שרף'. מצד שני, יש להבין מדוע אליהו תופס מקום מרכזי בליל הסדר. במוצאי שבתות אנו שרים פזמונים על אליהו הנביא, שכן מסורת היא בידנו, שאין אליהו בא בערבי שבתות וימים טובים מפני הטורח. אולם במוצאי שבתות הוא יגיע וכפי שכותב רבי אברהם בן נתן הירחי בספר המנהיג:
'זה שמשוררים בכל גבול ישראל מאליהו הנביא, לפי שהוא המבשר, שיבוא במהרה לפני המשיח… ויבוא לנו המבשר במוצאי שבתות, שבזכות השבת הצור יואל – ובא לציון גואל.'
תפקידו המרכזי של אליהו להשיב לב אבות על בנים. חז"ל נחלקו במהות העניין אולם נסתפק בהבאת דעתם של חכמים בסוף מסכת עדויות:
'וחכמים אומרים לא לרחק ולא לקרב אלא לעשות שלום בעולם שנאמר (מלאכי ג') הנני שולח לכם את אליה הנביא וגומר והשיב לב אבות על בנים ולב בנים על אבותם'.
תפקיד זה משמעותי ביותר לליל הסדר בו בזמן שעובר הוא בין בתי ישראל. בכל משפחה יש מגוון דעות ויתכן שעלול הדבר לפגום בשלום המשפחתי. יש החושבים ששלום קיים שאין מחלוקת ולא היא, השלום בא מריבוי דעות ומחשבות וכפי שמסביר הרב קוק בסידורו עולת ראיה:
'יש טועים שחושבים, שהשלום העולמי לא ייבנה כי אם על-ידי צביון אחד בדעות ותכונות, … ובאמת אינו כן, כי השלום האמיתי אי אפשר שיבוא לעולם כי-אם דווקא על-ידי הערך של ריבוי השלום. הריבוי של השלום הוא, שיתראו כל הצדדים והשיטות, ויתבררו איך כולם יש להם מקום, כל אחד לפי ערכו, מקומו ועניינו.'
אולם בליל הסדר עצמו עלולים אנו להיחשף לא רק למחלוקת בין המשתתפים אלא לבעיה חמורה ואמתית – לנתק בתוך המשפחה. בין אם מדובר באחים הרבים על ירושה ובין בנים שאינם הולכים בתלם וכפי שההורים ציפו מהם. ליל הסדר מזמין את כל המשפחה להסב סביב שולחן אחד. מציאות זו הופכת להיות קשה ורגישה ויש בכוחה להציף את המתחים הקיימים בתוך המשפחה. באותה שעה מגיע אליהו הנביא, שאמנם הרגיש מיוסר נוכח כישלונו במשימותיו הלאומיות, אבל מצד שני תרומתו גדולה בטיפול משפחתי.
בסיפורי הנביאים עדים אנו לכך, שאליהו לא מצליח בשליחותו הלאומית. לאחר הקריאה הגדולה בכרמל 'ה' הוא האלוקים' הוא פורש ויוצא למדבר ומבקש נפשו למות. מצד שני, אליהו הצליח בטיפוליו המשפחתיים. הוא הצליח להחיות את בן האשה הצרפתית והשכין שם שלום. תפקידו המרכזי של אליהו להשיב לב אבות על בנים מתוך תפיסה, שהגאולה הלאומית תתחיל בראש ובראשונה מתוך התא המשפחתי. בשעה שפותחים את הדלת לאליהו הנביא נכנסים עמו כל אלו שלא הגיעו עד כה, הבן שאינו יודע לשאול ואינו מעונין לשאול, הבן שנזרק מתוך המשפחה, האח השנוא שמרגיש מנודה. אליהו לוקח את הבנים כולם ומביאם לאבותם בבחינת 'והשיב לב אבות על בנים'. לכן אליהו לא יבוא בערבי שבתות מפני הטורח. זה זמן שיש בו עצבנות משפחתי. הוא יגיע במוצאי שבתות ברגעים רגועים יותר.
הקשיים שלנו מבית ומחוץ מכבידים ויוצרים 'געגוע מיוחד' לאליהו, שיבוא ויסיר משהו מהערפל, מהספק, מהבלתי נודע שיבוא וירבה שלום בעמנו הבנה ורגישות ואהבה בתוך האומה ובעיקר בתוך המשפחה. כולנו תפילה, שהתהליך שאנו עוברים עם אליהו בימים אלו יצור תוצאות חיוביות ונזכה לגבש את המשפחה הרחבה ולצמצם עד כמה שאפשר את המתחים ושנאת החינם שבתוכנו. שיהיה לכולנו פסח כשר ושמח , מגבש ומשמעותי.
(פסח תשעה)