כל המאמרים במדור מועדים

קשה היום לחגוג זהות יהודית, זהות דתית. קשה להבין איך נלחמו עד מוות בשביל להמשיך את המסורת, איך הרגו אחרים בשביל זה. בכלל, 'להילחם' זה

הנרות שמצילים את נערי האור: כשרני פגש בנערי רחוב הוא הקים עבורם עסק משגשג לייצור נרות בוטיק שהפך את בני הנוער בסיכון לנערי האור –

פעם פנה אליי תלמיד ישיבה ושאל: "האם היה לכם תנ"ך באתיופיה? האם התפללתם? יש לכם את התורה שלנו"? שאלה זאת הזכירה לי סיפור שהתרחש בשנות

נקווה שכשם שאנו מדליקים את הנרות, כך הם ישובו וידליקו אור ואהבה אצלנו בנשמות, ויקדמו נתינה, אחדות ושלום בין ממוני הציבור ונבחריו ובין כל הבריות

  ברגעי המשבר הקשים ביותר העוברים על משפחת יעקב ובניו, ימי רעב ומתח משפחתי אדיר, כאשר אחד מן הבנים בחזקת נעדר כבר עשרים שנה, מזהה

התדיר והשגרתי הוא הבסיס האיתן לעולמנו הרוחני בדרך כלל אדם מקדיש מחשבה רבה, כוחות גדולים, ומתעורר להתפעלות והתרגשות מדברים לא שגרתיים. מנגד, מעשים שגרתיים לא

לכבוד חנוכה, שאלנו את חברי הכנסת החדשים – מה הולך להיות ה'נר שלהם' בכנסת הקרובה ואיזה נס מלווה אותם.   ח"כ לימור סון הר-מלך (עוצמה

לכבוד חג החנוכה נעסוק הפעם בדיני הדלקת נרות, ובשאלה מדוע נהגו להדליק חנוכייה בבית כנסת אם כולם ממילא מדליקים בבית. כמו כן, נעסוק בשאלה האם

הגמרא במסכת עבודה זרה ח ע"א, מתארת חגים קדומים של עובדי כוכבים: "אמר רב חנן בר רבא: קלנדא – ח' ימים אחר תקופה, סטרנורא –

מצוות הישיבה בסוכה מופיעה בפרשת אמור שבספר ויקרא "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים". מהמילה 'תשבו' למדו חכמים שמצוות הישיבה בסוכה משמעותה מגורים בסוכה כדרך שאדם יושב בביתו