בעקבות מלחמת 'חרבות ברזל', עם ישראל ספג אבדות קשות מנשוא. יותר מ-600 משפחות הצטרפו השנה למשפחת השכול בווריאציות שונות: הורה איבד בן, אישה כואבת על
ימי הזיכרון והעצמאות השנה לא יוכלו להניח לנו לציינם כתמול שלשום. אירועי שמחת תורה טלטלו אותנו טלטלה כה עמוקה, שהם הופכים את הימים האלה ליום
הם כבר איבדו בני משפחה ועברו הרס וחורבן על רקע יהדותם, ארזו את מעט הפעקלאות שנשאו עימם, ונדדו למקום אחר בתקווה לפתוח בחיים חדשים, והנה
אז תודה לא-ל פסח מאחורינו, וחג העצמאות ועונת האירועים לפנינו. לכבודם, קבלו את מורה הנבוכים שלי לאנשים שמכירים/הם משפחה של רווקה חמודה וצעירה (אנחנו תמיד
כשחינכתי כיתה ז', נכנסתי לכיתה והתחלתי לדבר עם התלמידים על יום השואה – עד שקלטתי שאני מדבר לעצמי. עצרתי ואמרתי להם: "טוב יאללה, אל תעשו
ד"ר אריה גלר, ניצול שואה, הלך לעולמו לפני כחצי שנה. את אריה הכרתי במהלך לימודיו לתואר השני במשפטים וביהדות בקריה האקדמית אונו בגיל 86. אריה
מיצגים רבים בארץ ומחוצה לה, כוללים הצבת כיסא ריק להנכחת חסרונם של החטופים, הבעת מחאה על היעדרם והבעת תקווה עמוקה לשובם. מקורם של מיצגים אלו
יום הזיכרון לשואה ולגבורה השנה אינו דומה לימי השואה שצוינו בכל שנותיה של המדינה. זו לראשונה סטיתי השנה ממנהגי שלא להעלות על דל שפתי את
אני רוצה לספר לכם על שלושה שורדי שואה שהיו בקהילה שלי בנתניה: פנחס (פינקי) קורנץ, לזר לאופבאום וישראל אינגבר. שלושתם, לצערי, נפטרו בשנים האחרונות. שלושתם
שתי תנועות מנוגדות בבת אחת – ההלכה מכירה את המציאות הזו היטב, והיא מכוננת אותה. היא קוראת לא להתעלם לא מזו ולא מזו, ולהביא את
הכל התחיל לפני 21 שנה, אז הוקם עלון פרשת השבוע "שבתון" שחולק בבתי הכנסת הדתיים הלאומיים, שקנה לו שם של כבוד על דלפקי בתי הכנסת. מאז, העלון הפך לשבועון המוביל בציבור הדתי, ומעבר לדברי תורה ומדורים קבועים ומתחלפים על פרשת השבוע, נוספו כתבות מגזין, טורים אהובים ומדורי אירוח.
המדורים בשבתון נכתבים על ידי רבנים מוכרים, אנשי אקדמיה ומובילי דעה בציונות הדתית, והמגזין נוגע בכל מה שאקטואלי, חם ומעניין את הציבור הדתי.
השבועון מופץ בעשרות אלפי עותקים בכ-5,500 בתי כנסת ברחבי הארץ. בנוסף, מהדורה דיגיטלית המופצת בעשרות אלפי עותקים.
מייסד ועורך: מוטי זפט
עורכת אתר שבתון: ליאת שוקרון
