שורץ אודי (רב, סא"ל, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאית)סא"ל הרב אודי שורץ, ראש ענף ההלכה, הרבנות הצבאית
שאלה: בחלק ממוצבי צה"ל בגבול הצפון (ומעבר לו), נפרסו רשתות שמטרתן להגן על לוחמי המוצב מפני חדירת רחפני נפץ של ארגוני המחבלים. רשתות אלו מאהילות על המוצב, כך שסוכה שנבנית תחת כיפת השמיים – נמצאת למעשה מתחת לאותה רשת. האם הסוכה כשירה?
תשובה: נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים, תרכ"ט י"ט), שאסור לפרוס סדין מעל לסכך או מתחתיו, אלא אם מדובר על סדין שנועד לקשט את הסוכה, והוא נפרס בתוך ארבעה טפחים הסמוכים לסכך (כלומר עד כ-32 ס"מ מעל לסכך או מתחתיו). כאשר הסדין רחוק יותר מארבעה טפחים, הוא פוסל את הסוכה, משום "סוכה תחת סוכה". אמנם, הלכה זו שבשולחן ערוך עוסקת אך ורק בסדין, שאכן מייצר סכך וצל על הסוכה. רשת ההגנה מפני רחפנים אינה מייצרת צל, שכן "הפרוץ מרובה על העומד", ו"חמתה מרובה מצילתה". לפיכך, היא אינה פוסלת את הסוכה, בין אם היא נמצאת סמוך לסכך, ובין אם היא בגובה-רב מעליו.
עוד נפסק בשולחן ערוך (אורח חיים, תרל"ב ד'; על פי התוספות במסכת סוכה בדף י"ז), שאם ישנם שני חלקים של סכך פסול ברוחב שני טפחים, וביניהם פחות משלושה טפחים, החלקים מצטרפים לזה לזה מדין "לבוד", ופוסלים את הסוכה כסכך פסול של ארבעה טפחים. על רקע זה חידש הב"ח (אורח חיים, תרכ"ו), שאפילו אם מעל לסוכה יש רצף של קרשים דקים הפסולים לסכך, ובין קרש לקרש פחות משלושה טפחים, הם נחשבים לצמודים ומחוברים, ודינם כסכך פסול מעל לסכך כשר, שפוסל את הסוכה. הביכורי יעקב והמשנה ברורה (תרכ"ו ס"ק י"ז, ובשער הציון אות כ"ג) חששו לכתחילה לדעת הב"ח, ועל פי דרכם מסתבר שגם בנידון שלנו, היות שבין חורי הרשת אין שלושה טפחים, הרשת נחשבת לכיסוי שלם, שעלול לפסול את הסוכה.
אף על פי כן, קבענו שהלכה למעשה יש להקל בכך, משלוש סיבות:
1) רבים מפוסקי הזמן כתבו שכל דברי המשנה ברורה אינם אלא חומרה לכתחילה, ומעיקר הדין אין הלכה כדברי הב"ח. כך פסקו הגרי"ש אלישיב (חשוקי חמד, סוכה דף ט'), הגר"ע יוסף (חזון עובדיה סוכות, דיני הסכך סעיף ל"ד); וכך העיד הגרמ"צ נריה (מועדי הראי"ה עמוד צ"ג) שנהג מרן הראי"ה קוק זצ"ל בסוכתו שלו ב"בית הרב", ולא חשש לחומרת הב"ח. לפיכך, במוצבים שבהם ניתן להקים סוכות אך רק תחת רשתות ההגנה, נוהגים כעיקר הדין ולא חוששים לדברי הב"ח הכלל, וניתן לכתחילה לשבת בסוכה ולברך עליה ללא פקפוק.
2) הגרש"ז אויערבך כתב (שו"ת מנחת שלמה, א' צ"א אות י"ט ), שגם לדעת הב"ח הפסול הוא רק בקרשים המהווים חלק מן הגג, אבל במקרים אחרים, כגון חבלי כביסה המתוחים מעל לסוכה, יודה גם הב"ח שלא אמרינן "לבוד לחומרא". הגרש"ז מוכיח את שיטתו מדברי הריטב"א במסכת עירובין (דף י'), שכתב: "אבל יש לומר, דבדבר העומד להיות פתוח לעולם, ונעשה לכך, אין אומרים בו לבוד". גם רשת ההגנה נעשית מלכתחילה בצורה של חוטים שיש ביניהם אוויר, כלומר דרכה להיות פתוחה ולא סגורה, ובזה גם הב"ח יודה להקל. אמנם, יש מתלמידי הגרש"ז שכתבו בשמו (הליכות שלמה, דיני הסכך, הערה 74), שיש לחלק בין חבלי כביסה לסורגים, משום שסורגים נועדו לסתום ולאטום ולמנוע נפילה או למנוע כניסה מן החלון, בעוד שחבלי כביסה נועדו לשימוש כשהם מנותקים זה מזה, ודווקא לגביהם נכונה ההלכה הנובעת מדברי הריטב"א. אם כך, ברשת הגנה, שדומה יותר לסורגים ולא לחבלי כביסה, אולי היה מקום להחמיר. אמנם, בספר פסקי תשובות (תרכ"ו אות ח') הביא רבים מפוסקי הזמן שהיקלו הלכה למעשה גם בסורגים.
3) הגרצ"פ פרנק כתב, שגם לדעת הב"ח דין "לבוד לחומרא" פוסל את הסכך רק אם צירוף עובי כל הקרשים יחד מגיע לשיעור של ארבעה טפחים, שזהו השיעור לסכך פסול (מקראי קודש – סוכות, סימן כ"ד). כך מסר הגר"א נבנצל בשם הגרשז"א (הליכות שלמה שם, הערה 73), וכעין זה כתב גם בשו"ת אור לציון (חלק ד' פרק כ"ב הערה ג'), וכן כתב הרב משה הררי בספרו מקראי קודש (פרק ו' הערה ע"ח) בשמו של הגר"מ אליהו (ויעויין שם הערה פ"ה בעניין רשת להרחקת יונים). לדעתם, חבלי כביסה לעולם לא יפסלו את הסוכה שתחתיהם, משום שהם לא יגיעו יחד לצירוף של ארבעה טפחים. גם הרשת שבה אנחנו עוסקים, עשויה חוטים דקים, שמצטרפים יחד לשיעור ארבעה טפחים רק אם נחשב שטח רחב יחסית של כ-6 מטרים, ולכן לדעת הגרצ"פ פרנק בזה גם הב"ח יודה להקל.
לסיכום, במקום שבו אין מגבלה ביטחונית או בטיחותית, מותר להקים את הסוכה מתחת לרשת ההגנה מפני רחפנים שפרוסה מעל למוצב, והרשת אינה פוסלת את הסוכה. הסוכה כשרה לאכילה ולשינה במהלך חג הסוכות, ומברכים על הישיבה בה ככל סוכה אחרת, והלוחמים והמפקדים יצאו בה ידי חובתם וישמחו בשמחת החג.
