כל המאמרים במדור מועדים

ל"ג בעומר קרב, וריח העשן כבר מורגש באוויר תרתי משמע. זהו חג שמתקשר אצל רבים מאיתנו לילדות: איסוף קרשים בסמטאות, בשר ותפוחי אדמה על האש,

שתי הפרשות 'תזריע ו'מצורע' עוסקות, לכאורה, בנושאים הלכתיים־רפואיים: טומאה וטהרה, נגעים בעור, בידוד וטהרה. אך קריאה מעמיקה מגלה מסר חברתי־מוסרי חזק, שרלוונטי מאוד גם לחיינו

החל מחודש מרץ 1937 עד מרץ 1938 ארגנו אנשי התנועה הרוויזיוניסטית סדרה של הפלגות העפלה לארץ, שיצאו באוניות קטנות ובסירות מפיראוס ומאלבניה אל עבר חופי

בקיץ תשכ"ו התנדבתי לגדוד הנח"ל המוצנח. סיפור חייהם של לוחמי המחזור, ובעיקר סיפור מותם של נופליו הוא סיפור חייה של הארץ הזו. חיילי המחזור נולדו

יש אמירה שאנשים אופטימיים נחשבים לפעמים ל"נמוכים", כי הם רואים רק את חצי הכוס המלאה. אך החכמה האמיתית היא להסתכל על המציאות באופן הוליסטי. גם

עם קום המדינה וקביעתו של יום ה' באייר כיום העצמאות, החלו דיונים על צביונו הראוי של היום. הרבנות הראשית לישראל היוותה מוקד לדיונים אלו ככל

אני יושב עם שלושת ילדיי המצורעים וחושב: "אִם נָבוֹא הָעִיר וְהָרָעָב בָּעִיר, וָמַתְנוּ שָׁם; וְאִם נֵשֵׁב פֹּה, וָמַתְנוּ". קשה להיות מצורע. לא חי ולא מת.

בגיל שנה, חודשים ספורים ואפילו עובָּר: איך מרגיש אדם שגדל ללא אבא, כשהוא מקים משפחה בעצמו? יתומי מלחמה שהפכו עם השנים להורים מספרים על הזיכרונות

"כִּי תָבֹאוּ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם לַאֲחֻזָּה וְנָתַתִּי נֶגַע צָרַעַת בְּבֵית אֶרֶץ אֲחֻזַּתְכֶם" [יד, לד]. נוסח הפסוק נראה על פניו כנוסח חגיגי.

יום העצמאות החותם את "עשרת ימי התשובה הציוניים" – שראשיתם ביום הזיכרון לשואה ולגבורה – אינו רק יום חג. הוא גם זמן לחשבון נפש לאומי,